מחסום קלנדיה:

3.30 – שני מסלולי בידוק פעלו לאורך כל זמן שהותנו במקום, 2 ו-4.המעבר למת"ק: כמו בכל הפעמים בשבועות האחרונים, הקרוסלה המובילה לאולם ההמתנה למת"ק היתה נעולה. פגשנו במקום זוג, תושבי דחיית-אל-בריד, ארמנים בעלי ת.ז., כחולות שבאו לבקש מספר על מנת שיוכלו להוביל את ילדיהם לבית הספר שבבית-חנינא וממנו דרך מחסום אר-רם.
לא ניתן היה למשוך את תשומת לבו של החייל בעמדה הפנימית ולבקשו לפתוח את הקרוסלה משום שהיה עסוק בבדיקת אלה שעברו במסלול מס' 4. טילפנו למוקד ההומניטארי, המוקדנית הבטיחה לעזור. בינתיים ראינו את השוטר סיסיי, קראנו לו וביקשנו את עזרתו, סיסיי אמר: "אני הולך לבדוק," ונעלם. אחרי עשר דקות נוספות טילפנו שוב למוקד ורק אז נפתחה הדרך.

מחסום הרכבים: פגשנו צוות מהטלוויזיה הצרפתית (ערוץ 3) שבכל מקום בו ביקשו לצלם הוטרדו ע"י חיילים. תחילה בכיכר הצפונית למחסום ושוב ליד מגרש החנייה. חייל מיחידת המעברים צעק לעברם בעברית (בעוד הם עונים בצרפתית) שהם יכולים לצלם רק מהכיכר הדרומית והרחוקה. בעודו צועק ועושה עצמו כמי שאינו שומע את שאלותינו שלנו, גמר הצלם לצלם את שרצה. הצוות התעניין בפעילותנו. לשאלתם אם יש בינינו דוברת צרפתית מסרנו להם את פרטיה של מיכל ז'.במחסום הרכבים לא ניכרה פעילות רבה, איש ביטחון השתעשע עם הכלב שהיה במשמרת, מעת לעת נחו החיילים ובהו בחלל.

כשחזרנו למחסום להולכי הרגל פגשנו לפני הקרוסלה הראשונה אדם בכיסא גלגלים מלווה בבנו ואחיו. הם המתינו שיפתחו עבורם את הדלת המיועדת לעגלות אך למרות שלחצו על הלחצן לא נענו. הם סיפרו שהנכה, עומר, מטופל בביה"ח הדסה ושמלבד נכותו הוא סובל מצהבת מסוג B. היה בידם מכתב ממנהל המחלקה לבעיות בכבד המבקש להאריך את אשפוזו למשך 3 חדשים נוספים. טלפנו לשאדי, הוא ידע שבני המשפחה בדרכם אליו וביקש שיגיעו למת"ק, אך לא ניתן היה לחדור מבעד לדלתות הנעולות עם כיסא הגלגלים, בפנינו ניצבו 7 שערים עד למת"ק, פתיחת כל אחד מהם אולתרה בדרך שונה,  המסע ארך כ15 דקות, נכנסתי עם בני המשפחה אל רחבת ההמתנה שלפני המת"ק, למרות שהשעה היתה 4.30 המתינו להם, אלא שלא ניתן היה להכניס אל המבנה את עומר עצמו כי אין נגישות לבעלי עגלות נכים אל תוך המת"ק, בכניסה יצוקות מדרגות ואין רמפה. לאחר כ-20 דקות נוספות, משהוגשו כל המסמכים הדרושים, נאמר להם כצפוי לשוב למחרת. אז לוויתי אותם במסע דרך 6 הקרוסלות המובילות החוצה, שוב טלפונים, שוב קריאות ואלתורים. דניאל, מפקד המחסום שהגיע אישית לפתוח בפנינו את השער האחרון הסביר שהלחצנים מנותבים אל חדר הבקרה שע"י מסלול מס.1, מאחר ומסלול זה לא היה מאויש, אבדו צלילי הלחצנים בחלל.
 

מחסום ראפאת (ביר-נבאלה):
5.50 –לא ניכר עומס רכבים. עמדנו בצד הנגדי לזה בו עמדו החיילים, המפקד שהגיע אלינו ביקש שנתרחק, משסירבנו בטענה שאנחנו צריכות לראות מקרוב וגם לשמוע מה קורה, טלפן אל המ.פ. וקיבל אישור לנוכחותנו במקום. 

לא התבצע בידול.
 

בדרך חזרה, אחרי מחסום קלנדיה, בסמוך לכיכר המזרחית, נתקלנו במחסום פתע, עמדו שם שני האמרים וחיילים וקצינים רבים, הם עיכבו ובדקו רכבים שנסעו מכוון רמאללה. פיליס שאלה למהות הבדיקות ולא נענתה, אלה שאז עברו כולם לצד השני של הכביש והחלו לבדוק את הנוסעים אל רמאללה. 

07:30 - 10:15

מחסום שקד (טורה)  07:30 - 07:55

ריק - אין תנועה.
עבדאללה מיעבד מחכה לחבר מטורה. מספר על עצמו, שואל על אנה, שהשיגה עבורו אישור לאדמה שלו והוא מאוד רוצה להביא לה שמן.
דגל ישראל מתוח על הגדר. 4 חיילים מתחת לשמשייה הצבאית, אחד מהם יושב ליד ה"שולחן העגול". לשם מה נחוצה לידו גם עגלת סופרמרקט? עבר טרקטור. עברה עגלה. שני סטודנטים .... וזהו.

מחסום ריחן  08:05  - 10:15
7 טרנזיטים בחניה העליונה מחכים לנוסעים. הנקיון היחסי מרשים.  יש ביתן שירותים חדש אך הדלתות נעולות.
במגרש החניה התחתון שקט. נהגי המוניות ממתינים לנוסעים. אנשים שמגיעים נכנסים מייד אל הטרמינל.
השירותים כאן ["מוצאות"] מוזנחים כרגיל. צחנת שתן עזה נודפת מהם החוצה.
ואליד מכין לנו קפה, מקבל מאיתנו שקיות עם בגדים.

08:40 שמונה מכוניות עומדות בתור למעבר מכיוון הגדה.

ארבעת הרכבים שהמתינו לבדיקה במתחם מחסום הרכבים עדיין שם (כ 30 דקות) באותה פוזה. הכלב מרחרח, האדון החבוש בכובע בוקרים מתמרן אותו בעזרת הרצועה. מכיוון המכלאה נשמעים קולות נביחה רמים ומגוונים - שיח נביחות.

08:50 ארבעת הרכבים עוזבים, אחרים תופסים את מקומם. כל הדלתות נפתחות. הנהגים מוסרים תעודות ליד העמדה ומתיישבים בצד, בסככה. הכלבים ואדונם (או גבירתם, היתה גם כזו) ניגשים למלאכת ביזוי המכוניות ובעליהן.
עמידתנו בקרבת השער הצהוב העירה את אחד המאבטחים, שביקש מאיתנו לזוז משם. למה? כי אסור, כי ... אנו שואלות אותו מיהו, ומטעמו של מי הוא נמצא שם. כי לא הוא ולא דומיו ניתנים לזיהוי בדרך כלשהי. לא תלבושת, לא תג, לא שום סימן היכר, רק הנשק. לא קיבלנו תשובה ברורה. נשארנו עם החידה, מי מרוויח מהפעלת המקום? הוא מסביר שאנחנו נמצאים ב"מעבר" לא ב"מחסום", ההבדל גדול! מתפקידו לשמור עלינו, על משפחותינו וגו'.

09:00  נכנסו ארבעה רכבים נוספים לבדיקה. הפעם זמן הבדיקה התקצר לעשר דקות. כל גם לגבי שתי הרביעיות הבאות.

09:35 אין מכוניות בתור. בדרכנו אל השרוול אנו פוגשות את נ' מברטעה, עם אשה מבוגרת, בדרכם לבית החולים בג'נין.
מישהו שצופה בנו מלמעלה מזכיר שאסור לנו ללכת אל הטרמינל. הלכנו. הצצנו מבעד ליריעה הירוקה שנפרשה על הגדר. עגלות הדיוטי פרי עדיין שם. ראינו מצנן מים חדש שטרם חובר לחשמל, אוטומט משקאות ואשה שמנקה.

דלתות הטרמינל פתוחות. שתי עמדות פעילות. בזו הקרובה אלינו יושב חייל ( לא מ"צ). אנשים מגיעים ועוברים. שם פגשנו אשה שבקשתה מפורטת להלן:  
פאתנה רפיק סלים זייד מיעבד, מטפלת בנכדה בת 7 שגרה איתה. אמה של הילדה נפטרה (לאחר שנשרפה?). בידי פאתנה אישור חקלאי לאדמות של המשפחה בברטעה. מבקשת שיעזרו לה לקבל אישור גם עבור נכדתה, כדי שלא תיאלץ להשאירה לבד בבית כאשר היא עצמה יוצאת לעבודה בברטעה.

06:10 מחסום ריחן (ברטעה)

מחסום הרכבים: 8 טרנזיטים עם סחורה חקלאית ממתינים למעבר. במעבר עצמו מפרקים טרנזיט מלא בשיחי חומוס ירוק. רכב פרטי נבדק במקביל. אוטובוסים ורכבים פרטיים של מתנחלים עוברים בשריקה חופשית.

מחסום הולכי רגל: קבוצה של 12 תופרות ובערך כמספר הזה גברים, ממתינים ליד השער לטרמינל כחצי שעה. המעבר איטי מאוד, בזוגות. הממתינים קצרי רוח להגיע בזמן לעבודה. לדברי מפקד המחסום זה בגלל הקפדה מיוחדת בבדיקות. בתוך חצי שעה התור מתחסל. נמשך מעבר דליל אך קבוע של מקומיים, בעיקר מהגדה למרחב התפר.חברת השמירה האזרחית (מינהלת המעברים) חילקה לעוברים מכתב בערבית (השקיעו) לא חתום, ובו הסבר חסכוני ביותר על השינויים הצפויים ממחר. התושבים משוכנעים שהשינוי יהיה לרעה. מישהו אומר: "רע מסוג אחר. "

מחסומים המנוהלים בחוסר יעילות, באטימות וביוהרת כובשים.

06:35 תפוח/זעטרה. הדרך פנוייה מחסימות, בכניסות למרדה וזיתא פועלים מחכים להסעות.

במחסום ממערב מכונית אחת ומכיוון חווארה תור של ארוך למדי של מכוניות. השיריונאים רק החליפו משמרת ונמצאים בהתארגנות. תוך זמן קצר נפתח מסלול שני והתור מתקצר במהירות. במקום כלבנית אך הכלב מנמנם ברכב הממוזג עם הנהג.

מפקד המחסום מנסה למנוע מאתנו לחנות במגרש החנייה השומם, כי הרכב שלנו מפריע לפעילות הצבא. לבסוף הוא מתרצה ומעדכן אותנו שאין היום כל בידולים ואיסורים.

אוטובוס בדרכו לרמאללה מתבקש לחנות במגרש החנייה. המפקד מודיע לנו שהם "עצורים" ואוסר עלינו לשוחח עם הנהג והנוסעים. כולם יורדים מהרכב, מסתדרים בשורה ורק לאחר מכן הם מקבלים את תעודות הזהות ומורשים להמשיך בדרך.

07:05 מחסומי יצהר/בורין לא מאוישים. מחסום חווארה. אנשים בודדים במעבר הולכי הרגל. הפשפש ההומניטרי פועל. במקום כלבנית ונציג מת"ק שאינו דובר ערבית. לדבריו הוא מדבר אנגלית מעולה.

אין אף אחד בתא הצינוק או בסככת המעוכבים.

שני מסלולי בדיקה להולכי רגל ופשפש הומניטרי. המכוניות נבדקות במסלול אחד בלבד.

במקום מספר גדול יחסית של חיילי מ"צ, שהיו אדיבים מהרגיל, אולם איננו רואות את מפקד המחסום. נמסר לנו שהסמ"ר מסרב לפגוש אותנו. לכן כנראה הסתתר בבוטקה קרוב לשעה. בניגוד לתור הקצר של העוברים ברגל - תור המכוניות היוצא מהעיר ארוך מתמיד. שורה ארוכה של אוטובוסים אשר נוסעיהם יהיו חייבים לשאת את המזוודות אל המכונית המשקפת ובחזרה.

בהעדרו של המפקד מעדכן אותנו המת"ק כי יש החלטה שלא לפתוח מסלול שני לבדיקת מכוניות. הוא לא הבהיר של מי ההחלטה ומדוע. במהלך השעה עברו שני אוטובוסים בלבד ושעה נוספת המתינו קודם לכן בתור. עם מה שמחכה להם בתפוח ספק אם יגיעו לרמאללה לארוחת הצהרים.

בשיחת אגב אני מזכירה לחיילים שבתקשורת מדובר על אפשרות שהמחסומים יבוטלו בקרוב ותגובת אחד מהם: האם זה אומר שיצטרכו לבנות כאן מעבר תת קרקעי?

אנחנו ממשיכות בדרכנו ורואות שהמפקד יצא ממחבואו.

08:05 עווארתא. מכונית אחת ממתינה כדי להיכנס לעיר ושתי מכוניות של או"מניקים נבדקות ביציאה. מגרש החנייה שומם. הפעם לא אוסרים עלינו לשהות במקום.

08:15 בית פוריכ. תור של 15 כלי רכב עמוסים בתוצרת המיועדת לשוק בשכם ממתינים לנפנוף היד של החייל . כרגיל, במקום מעט מאד חיילים אך הם אינם מתאמצים במיוחד. באדישות רבה הם מנפנפים פעם ליוצאים ופעם לנכנסים ומעדיפים להתחכם עם אלו העוברים רכובים על גבי חמורים. בין העוברים ברגל שורה של בעלות מגלים מחודדים בדרכן לקציר חיטים. [[מעניין שלא עצרו אותן בטענה שזה נשק קר]]

מגיע לביקור רכב צבאי עם ארבעה צנחנים. הבאים מחליטים שזכותם לפתוח עלינו פה, לאסור עלינו לעמוד כאן או שם, להביע דעה על תפקידינו בחיים וכד'. לכבודם מושבת המעבר במחסום, כל החיילים מבלים שעה קלה בנעימים והתור בשני הכיוונים מתארך והולך.

08:45 בחזרה בחווארה. עלה מספר הולכי הרגל ותור המכוניות ארוך כשהיה. עדיין פועל רק מסלול בדיקה אחד.

מפקד המחסום מוודא שהפעם איש מהחיילים לא ישוחח אתנו וממשיך לנהל את המקום מלמעלה, בלי לקבל על עצמו לפתוח תור נוסף או להחליף את החיילים שיצאו להפסקת עישון/אוכל.

כל אותה העת נמשכת עבודת הפלסטינים הסוללים את אוטוסטראדת המחסום. העבודות חוסמות מדי פעם את צירי הגישה לרכב, דבר המגביר את הלחץ במקום, אולם למי איכפת.

09:10 המחסומים בצומת יצהר/בורין עדיין ריקים.

צומת תפוח/זעטרה - ריקה מכל הכיוונים

הכניסות לזיתא ומרדה פנויות מאנשי צבא.