מחסוםWatch מתריע - מאי 2007 | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

מחסוםWatch מתריע - מאי 2007

רביעי, 30 מאי, 2007

שִׂמְלָה לְכָה, קָצִין תִּהְיֶה-לָּנוּ; וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת, תַּחַת יָדֶךָ (ישעיהו פרק ג' פסוק ו')
 

גם היום כל לובש מדים בשטחים הוא מלך ובתוקף מדיו והנשק שעליו הוא יכול לקבל כל החלטה הנוגעת לחיי "האסירים השקופים" - האנשים הכלואים במובלעות המוקפות במחסומים. החיילים המשרתים במשרדי המינהל האזרחי עסוקים ב"לחפש את אנטואן", ואינם רואים את מצוקתם של מאות הפונים אליהם. האם הזכוכית המשוריינת דרכה מנהלים את הפעילות היא זו שמקהה את החושים? כל השכלולים, משרדים חדשים קרוסלותinfo-icon שמופעלות בשלט רחוק ומכשיר זיהוי ביומטרי – כל אלה מרחיקים את הזעקה האנושית מן האוזניים והעיניים. גם אנחנו, המתעדות, נתפסות כ"סיכון בטחוני" שיש להרחיקו ממראות הכיבוש כדי למנוע מן העין הישראלית לראות את ה"סודות הצבאיים", שכל פלסטיני רואה אותם יום יום...

במחסום עומד בחור פלסטיני בשנות העשרים לחייו ומתעד את המתרחש. הוא מספר לנו שזו יוזמה פרטית שלו, אבל לחיילים הוא אומר שהוא חבר במחסוםWatch. נציג המת"ק "נלחץ" מזה שהבחור עומד במחסום. החיילים מחרימים לו את המחברת ונציג המת"ק מתקשר למפקדים שלו, ומדווח להם כי המחברת היא מל"מ – מידע לפני מלחמה. ניסינו להראות לו כמה זה אידיוטי, שהרי זה לא סוד צבאי -שפלסטיני יודע איך עובדים המחסומים, אבל ללא הועיל. הבחור נלקח לצינוק ומועבר לטיפול החטיבה. המחברת שלו מתורגמת ע"י אחד החיילים ונציג המת"ק טוען שיש שם הצהרות פוליטיות – כתוב שם שלא צריכים להיות מחסומים ושהשטח הזה צריך להיות בשליטת הרשות הפלסטינית. כל זה מזעזע את נציג המת"ק עד עמקי נשמתו ומוכיח לו שהוא צדק ושהבחור הזה מהווה איום בטחוני. הבחור היה עדיין בצינוק כשעזבנו. (מתוך דוח ממחסום חווארה, 7.5.2007)

מת"קinfo-icon משופץ
כל מי שמגיע בענייני תעסוקה למת"ק או מוזמן לשב"כ צריך לחכות בשמש על המעקה ליד השער. מספר פעמים יצא חייל וצרח "כולם לעוף מכאן ולעמוד מאחורי הבטון" (הכוונה להתרחק כמאה מטרים לאיזור החנייה). לאחר כרבע שעה, קראו ליד השער - "אנטואן, אנטואן". הסבנו את תשומת לב החיילים לכך שמאחר ואמרו לכולם להתרחק אל מאחורי הבטון, אף אחד לא שומע אותם. התשובה לכך היתה: "טוב, לא שומע, זה כאילו הוא הלך". אח"כ עלה חייל לגג (למקום השמירה בתצפית) והחל גם הוא לצרוח "אנטואן, אנטואן". המקרה חזר על עצמו מספר פעמים. (מת"ק עציון 21.5.2007)פועלים היו אמורים לרענן את חתימת כפות הידיים. הם פנו למת"ק בחברון וכשחזרו למחסום בית לחם עדיין לא הוסרה מניעת המעבר שהופיעה במחשב. (מתוך דוח ממחסום בית לחם 9.5.2007)

זיהוי ביומטרי
בשיטת הזיהוי הביומטרי מזהים אדם על פי טביעת כף ידו. הכרטיס הביומטרי שלו מכיל מידע המזהה אותו על פי תצלומים שונים וטביעת כף ידו. כפות ידיהם של פועלים מהשטחים העוסקים בעבודות כפיים קשות (חקלאות, בניין, עבודות הקשורות בטבילת ידיים במים למשך שעות ארוכות וכד') נסדקות ומתחספסות, ומכשיר הזיהוי הביומטרי אינו מסוגל לזהות אותם. בעימות בין האלקטרוניקה המשוכללת והיקרה הזו לבין עבודת הכפיים של חוטבי העצים ושואבי המים מן השטחים האלקטרוניקה כשלה. הפועלים, עם ידיהם הקשות והמחוספסות נשלחים הלוך ושוב מן המחסום למת"ק וחזרה.

מחסום בית פוריכּ
בשעה 12:00 התקשר ע' ודווח שבמחסום בית פוריכּ מעוכבת משפחה, מוחמד ואחיו ג'יהאד, שתי נשותיהם וחמשת ילדיהם והחיילים אוסרים עליהם לצאת מהמכונית. סיבת העיכוב: מוחמד, שעובד כשכיר בלול תרנגולות, קנה, לרוע מזלו, אצל אלטע זאכען בשכם תמורת 50 ש"ח מסיכת אב"כ ("פלסטיק כזה מהמלחמה של סאדם חוסין") כדי להגן על עצמו כאשר הוא מרסס את התרנגולות. החיילים "תפסו" אותו עם רכוש מדינת ישראל ולדברי המוקד של הצבא הזמינו משטרה כדי שזו תבדוק האם נעשה כאן מעשה פלילי. המשטרה לא טרחה להגיע. בשעה 17:45, לאחר חמש וחצי שעות קיבלו החיילים הוראה בקשר לשחרר את המסוכנים ואת מסיכת האב"כ השאירו אצלם (והיא ממילא לא שווה כלום עם פילטר מימי הזוהר של הבר- מינן). (בית פוריכּ 11.5.07)

אשה צעירה מלווה ב-6 ילדות בגילאים בין 12 ועד לתינוקת קטנה. כולן לבושות יפה בכוונה להשתתף בחתונה. האשה מבית דג'ן, שתי ילדות קטנות מתוך השש הן שלה והשאר הן של האשה האחרת של בעלה. כולן מבית דג'ן. האשה האחרת עברה כבר לשכם והבעל יגיע מטולכרם. מפקד המחסום לא הסכים להעביר את האשה מכיוון שארבע הילדות לא רשומות בתעודת הזהות שלה והיא לא הביאה עבורן תעודות לידה (באזור שכם לא ניתן להעביר ילדים ללא לווי אחד ההורים וללא תעודת הלידה המקורית של הילד). בבירור עם המוקד ההומניטרי של הצבא ידע ג' לומר, אחרי בדיקה שעשה, אפילו את שמות הילדות השייכות לאשה האחרת ואישר שכולן מבית דג'ן. בקש שנחכה לתשובה. אחרי פניות חוזרות ונשנות למוקד בקשר לאשה ולילדות מקבלים תשובה ש"הורידו הנחיה לתת לאשה לעבור". מחכים שההוראה תגיע למפקד המחסום, החתונה התחילה ב-17:00, הילדות הקטנות כבר רדומות לגמרי, האשה כבר נואשה, בשעה 18:00 מקבל מפקד המחסום טלפון ומודיע שהאישה והילדות אינן יכולות לעבור. (דוח ממחסום בית פוריכּ 31.5.07)

האם יש קשר כלשהו בין בטחון לבין המקרים המתוארים להלן?

לתשומת לב המוקד ההומניטרי
אדם ניסה לשווא לקבל אישור לו או לאחד מאחיו ואחיותיו, על מנת לבקר את אמם שעברה יום קודם ניתוח לב פתוח בבית החולים מוקאסד ונמצאת שם לבדה. הוא סורב בהיות כל בני המשפחה מנועי שב"כ.

מופיע אב לתינוק בן 25 ימים, שאשתו ילדה תאומים בניתוח קיסרי כחודשיים לפני תום ההיריון בשל בעיה רפואית. הניתוח בוצע בבית החולים של ה-CARITAS בבית לחם ואחד התאומים מת שם מזיהום. התינוק השני הועבר לטיפול נמרץ בהדסה. האב מבקש אישור להגיע לירושלים להחליף את אשתו שעדיין חלשה, אינה מבינה עברית ולא מצליחה לתקשר עם הצוות המטפל בתינוק. האיש מנוע שב"כinfo-icon ( דוח ממת"ק עציון 14.5.2007).