לא לכולם יש זכויות אדם | מחסום ווטש

זכויות אדם הן ל כ ו ל ם! חובתה של ממשלה דמוקרטית ליישם אותן

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Toggle accordion

כאן: 30 הסעיפים מהכרזת זכויות האדם האוניברסלית

הואיל והכרה בכבוד הטבעי והזכויות השוות והבלתי ניתנות להפרה של כל בני משפחת האדם הוא יסוד החופש, הצדק והשלום בעולם; הואיל והזלזול בזכויות האדם וביזויין הביאו למעשים פראיים שזעזעו קשות את  מצפונה של האנושות; ומשום שהשאיפה העליונה של כל אדם היא לחיות בעולם ש
להמשך קריאה...

מחסוםווטש מגנה את דברי ח"כ בצלאל סמוטריץ:
"ארגוני זכויות אדם - איום קיומי" 

ב-10 בדצמבר 1948 אימצה האסיפה הכללית של האומות המאוחדות את
ה"הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם". 
זכויות האדם הן פועל יוצא של התפיסה שכל בני האדם נולדו שווים, ולכל אחד מהם הזכות "לחיים, לחירות ולשאיפה לאושר".
בהצהרת האו"ם פורטו עקרונות אלה לשורה של 30 סעיפים המפורטים בהמשך למטה.

הפרות זכויות אדם הבולטות ביותר בגדה: האיסור לנוע בחופשיות ממקום למקום ומניעת מיםinfo-icon מהפלסטינים

  • חופש התנועה
  • שוויון בפני החוק
  • זכויות הקניין
  • חופש המחשבה והדעה
  • חופש הביטוי
  • חופש הדת והחופש מהדת
  • חופש העיסוק

מדינת ישראל מונעת מהפלסטינים זכויות אדם בסיסיות!

הבדלים בזכויות אדם בסיסיות: מתנחלים ישראלים לעומת פלסטינים בגדה

מי אחראי על שמירת זכויות האדם בעולם ובישראל

מבחינה פורמלית – האחריות מוטלת על בתי מחוקקים ועל בתי משפט לאומיים ובינלאומיים, מוסדות או"ם וכו'. אולם המציאות היא שלכל סוגי התקשורת יש תפקיד מכריע בשמירה על זכויות אדם באמצעות חשיפת עוולות לציבור הרחב ומעקב אחר הטיפול בהן.

מקורות התיעוד והדיווח מן השטח עצמו הם לרוב אנשים פרטיים או ארגוני החברה האזרחית (התלויים לרוב בפעילות מתנדבים). אלה מעבירים מידע לרשויות האזרחיות ולתקשורת על האירועים והתהליכים שנצפו בהם פגיעות חמורות בזכויות האדם.
 

מחסום ווטש הוא אחד הארגונים האזרחיים המתעד ומדווח בעקביות מ-2001 על מצב זכויות האדם של הפלסטינים בגדה המערבית הכבושה בניסיון למנוע הפרות של זכויות אלה בכל תחומי החיים, ובמיוחד בזכות הבסיסית לחופש תנועה החיונית למימוש רוב זכויות האדם. 

מלחמה וכיבוש - אמנות בינלאומיות
  • אמנות האג 1899 ו-1907 

 מכילות את הניסוחים הרשמיים הראשונים של דינים ומנהגים של מלחמה ביבשה ובים. הן נערכו כדי להגדיר במדויק את חוקי המלחמה בשאיפה לרכך במידת האפשר את פגעיהן וחומרתן. בתחום ההתנהלות הצבאית, ההוראות נועדו לשמש כללי התנהגות לצדדים הלוחמים ביחסיהם ההדדיים וביחסים בינם לבין התושבים. ישראל חתמה על אמנת האג 1907 ב-14 באוגוסט 1978.

  • אמנת ז'נבה – 1949 

 עוסקת בזכויות האדם ב"מצב לוחמתי", מודגשת חובתו של הכובש לדאוג לזכויות האדם הבסיסיות של האוכלוסייה הנכבשת ולאפשר קיום אורח חיים שגרתי. מפורטים בה:  הזכות לחיים; הזכות לחופש התנועה; הזכות לפרנסה; הזכות לדיור; הזכות לקניין; הזכות להליך הוגן; הזכות לטיפול רפואי; הזכות לתכנון סביבתי; איסור על ענישה קולקטיבית; איסור על גירוש תושבים אל מחוץ לשטח הכבוש; איסור על יישוב אזרחים של המדינה הכובשת בשטח הכבוש בכפייה; איסור הפעלת לחץ לשיתוף פעולה עם הכוחות הכובשים. 

 האמנה נחשבת לחלק מהמשפט הבינלאומי ההסכמי, אך ממשלות ישראל גרסו מאז ומתמיד כי אין היא חלה על פעולותיה בשטחים, שכן ישראל אינה מתייחסת לשטחים ככבושים. עם  זאת, ישראל הצהירה כי היא מקבלת על עצמה את "ההוראות ההומניטריות" שבאמנה. והפקידה את חתימתה ב-6 ביולי 1951,  אך לא פעלה לעגן אותה בחוקים או לתקף אותה בפסקי דין של בית המשפט העליון.

  • אמנת רומא מ-1998 

הגדירה רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה והאיצה את הקמתו של בית דין בינלאומי לטיפול בפושעים המואשמים באחד מפשעים אלה. גם על אמנה זו חתמה ישראל, אך לא אישררה אותה, ולכן אינה מהווה צד בבית הדין הבינלאומי הפועל בהאג מאז 2002.  

​ב-5 בפברואר 2021 בית הדין קבע  בית הדין הבינלאומי בהאג, כי הרשות הפלסטינית היא חברה על פי אמנת רומא, ובשל כך הוא רשאי לדון בעתירות שעניינן התרחש בשטחי יהודה, שומרון ועזה ומזרח ירושלים. ההחלטה מסירה את החסמים המשפטיים שעמדו עד כה בפני בית הדין לחקור סוגיות שהתרחשו בשטחים אלה.

מקאמים - בתי תפילה ומקומות פולחן עממיים חסומים לפלסטינים בגדה המערבית

הסיפור של אתרי המורשת הפלסטיניים בגדה המערבית

פרסום מחסום ווטש