מחסומים וחסימות בשטחים | מחסום ווטש

מחסומים וחסימות

התפלגות מחסומים וחסימות בכל רחבי הגדה (2017 OCHA) ללחוץ לתמונה במפה

מאות מחסומים וחסימות מפוזרים ברחבי הגדה המערבית (OCHA 2020). 23 מהם נועדו למעבר למדינת ישראל (רק 9 מהם על הקו הירוק).

מחסומי המעבר לישראל משרתים מעל 100,000 איש ואישה ביום (בעיקר כדי להגיע לעבודה). מדינת ישראל השקיעה מאמץ לשוות לכמה מהגדולים שבהם מראה של מעבר גבול אזרחי, עם מסופים, אשנבי ביקורת למסמכים, אמצעי זיהוי ביומטריים ואלקטרוניים, מסועים לבדיקות כבודת יד וכדומה, וכן מאבטחים חמושים.

מאות המחסומים והחסימות הקטנים, הקבועים, או הארעיים, המפוזרים בתוככי הגדה, מפוררים את הרצף הטריטוריאלי של היישוב הפלסטיני ולא מאפשרים לתושבים לנהל חיים נורמליים.

רקע / היסטוריה לדור ה-XYZ

לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה (2001), ולאור התגברות פעולות הטרור, הוחלט למנוע כניסה חופשית של פלסטינים לישראל ולהגביל את תנועתם גם ברחבי הגדה המערבית. המחסומים הראשונים הוקמו בירושלים, והם אף חצו שכונות מגורים. כמו כן הוקמו מחסומים רבים ברחבי הגדה וכן סביב ערים פלסטיניות גדולות,  שמנעו יציאה וכניסה חופשית, ומעבר ממקומות אחרים בגדה. רוב "מחסומי הטבעת" הוסרו לקראת 2010, אבל נותרו רבים אחרים.

בנוסף, תוכנן והוקם מכשול ההפרדה, שחרג מגבול הקו הירוק, ולמעשה סיפח אדמות בבעלות פלסטינית שיועדו מראש להרחבת ההתנחלויות. ואכן, ככל שמפעל ההתנחלויות הלך והתעצם, כך גדל  מספר המחסומים והחסימות בתוככי הגדה המערבית.

המעבר המבוקר במחסומים התנהל בשנים הראשונות תחת שליטה בלעדית של המינהל האזרחיinfo-icon והצבא. בהדרגה הופרטו המחסומים ותפעולם נשאר לרוב בידי כמה גורמים: מג"ב, משטרה וצבא, אך האחריות הביטחונית נמסרה לחברות אבטחה אזרחיות שכפופות למשרד הביטחון

Toggle accordion

יש מחסום אין מחסום?

מחסום הפתע שהיה בצומת ענבתא נעלם. עכשיו שער המחסום פתוח לרווחה. משני הכיוונים מגיעות שתי מוניות ונעצרות, הנוסעים יורדים ומחליפים מוניות. למה המוניות לא ממשיכות, הרי המחסום פתוח? הנהג אמר שלפני עשר דקות היה סגור, ואולי עוד מעט יסגרו שוב, לך תדע. אז מתנהלים כאילו יש מחסום. מתוך דוח, 12.12.2005

להמשך...
Toggle accordion

אז איך אעביר את כל הגבינה שלי?!

במחסום בית פוריכּ ניגש פלסטיני יצרן גבינות לחייל ומבקש לעבור עם הגבינות שלו, כי הן מתקלקלות בשמש. החייל אומר, "אתה לא יכול, אין לרכב אישור מעבר לשכם." הפלסטיני עונה, "הנה תראה, יש לי אישור ממשרד החקלאות שמותר לי להעביר גבינות. יש לי כבשים, אני עושה גבינות ומוכר ברמאללה, לכנאפה (מצביע על עשרות דליים מלאים בגבינה). איך אני מעביר את כל זה עכשיו לרמאללה, על הגב שלי?" החייל מצווה, "תיכנס לאוטו, תסתובב, ושאני לא אראה אותך פה בלי אישור לרכב!"
אחרי חצי שעה חוזר הפלסטיני עם רכב שיש לו אישור מעבר, עמוס בגבינות. החייל שוב מחזיר את המכונית אחורה, כי לרכב אומנם יש אישור מעבר אבל אין לו אישור להעביר סחורה.
רק עם הרכב השלישי הוא מצליח לעבור.
כעבור שעה, במחסום חווארה אנו רואות את האיש מעביר דליים עם גבינות מהמכונית שלו למכונית אחרת. מה קרה? במחסום היציאה משכם נאלץ להעביר את הגבינות לרכב שיש לו אישור לצאת משכם דרך מחסום חווארה.ועכשיו הוא צריך למצוא רכב שיש לו אישור לעבור במחסום זעתרה לכיוון רמאללה.ידיעון מתריע,  09.04.2007

 

להמשך...
Toggle accordion

תמונות מן המחסום

ארבע לפנות בוקר, מחסום תרקומיא. זהו מחסום ענק, רוחש והומה. מגרשי החניה מלאים עד אפס מקום. עומס גדול של פועלים, ביניהם כאלה שיישארו ללון בישראל במשך שבוע. הצעירים "גונבים" את התור הארוך באמצעות טיפוס על הגדר ועל הגג: הולכים על הקצה ורגע לפני הנפילה קופצים לתוך דלת ונבלעים פנימה בלי שהבנת איך...

במגרש לפני הכניסה עומדים דוכנים עם כל מה שצריך בשעה זו: סיגריות, פלאפל, סלטים, לחם, קפה. אנשים יצאו מהבית בשתיים לפנות בוקר כדי להספיק לתפוס מקום בתור. מגיעים רעבים.

שני אחים בני 22 ו-23, כבר נשואים, לאחד יש בן מאשתו בת 17, מסבירים לנו שצעירים מתחתנים מוקדם כי רק הנשואים מקבלים אישור לעבוד בישראל. האישור עולה 2600-3000 ₪.

פועל בן 55, שמותר לו להיכנס לישראל בזכות גילו, עובד בחקלאות כבר שנים רבות. הוא משתכר 20 ₪ לשעה. לא נשמע ממנו תלונה, הוא יודע שיימצא לו מחליף ללא היסוס. מתוך דוח,  17.02.2019

 

 

להמשך...
מחסומים וחסימות - במה מדובר בדיוק?

בנוסף למחסומי הקצה הגדולים (רק תשעה מהם על הקו הירוק) מהגדה אל ישראל וממנה, יש עשרות ומאות סוגים שונים של חסימות וחסמים בתוך השטח הפלסטיני: תלוליות עפר, סלעים, קוביות בטון גדולות, מגדלי תצפית, ג'יפ צבאי עם חיילים, דוקרנים על הכביש, שער נגרר, שער כנף חשמלי נפתח הצידה, זרוע ברזל נעולה, מזל"ט שמדווח מלמעלה ואפילו מחסום חי של מתנחלים, אשר לא רק חוסמים אלא גם גורמים נזקים קשים לנפש לגוף ולרכוש.

כל אלה מפרידים בין אזורים שונים בתוך גדה, משבשים את חייהם של הפלסטינים וגורמים לדעיכה הדרגתית של המירקם החברתי והכלכלי של החברה הפלסטינית. אלו, בנוסף להשפלה הכרוכה במעבר עצמו, גורמים לא פעם לרגשי שנאה ורצון לנקום.

החסימות הללו נמצאות בין כפר לכפר, בין כפר לעיר, בדרכים ראשיות, בכניסות ראשיות וצדדיות לכפרים ועיירות, בין כפר לשטחים החקלאים של תושביו, או בדרכים נידחות המובילות לקהילות קטנות ומרוחקות. חלק מהחסימות קבועות בשטח, חלקן נפתחות יום עד שלושה ימים בשבוע, במשורה, לשעות קצובות. אחרות נפתחות רק כמה פעמים בשנה בתיאום מראש. למעבר ברוב המחסומים הפנימיים יש להצטייד בהיתרים מסוגים שונים, אותם יש להשיג או לחדש במשרדי המינהל האזרחיinfo-icon.

מהי המטרה של המחסומים הפנימיים?   באופן רשמי, למחסומים יש תפקיד ראשי באבטחת ההתנחלויות. אולם ביתור הגדה לחלקים נפרדים מאפשר שליטה על האוכלוסייה, פיקוח ומניעת מעבר מאזור לאזור. זאת ועוד, המחסומים לא פעם מרחיקים את התושבים הפלסטינים מאדמותיהם ומנכסיהם ובכך מקלים על מתנחלים להשתלט עליהם.

לאן הם כבר צריכים ללכת?  לכל מקום שבני אדם צריכים ורוצים ללכת: לבית חולים, לעבודה, ללוויה, לביקור משפחתי, לסידורים, לקבל ויזה לקראת נסיעה לחו"ל, לתפילה במקומות קדושים, לקנות רהיטים, לרכוש מכונית... לכל צורך אנושי, מהפשוט ביותר עד המורכב.

איזה נזק גורמים המחסומים לחיי הפלסטינים?   דמיינו לעצמכם כיצד היו נראים חייכם אילו הייתם נאלצים לעבור בין מחסומים מרובים, שחלקם לא נפתחים בזמן ולעיתים יש בהם תור ובלגן, שנסגרים פעמים רבות בשנה (בחגי ישראל הגדולים, לרגל ביקור אחמים, בגלל תקלות טכניות ואף כעונש), שלא תמיד אפשר לדעת מראש יהיו פתוחים או סגורים, שהאווירה בהם בדרך כלל עוינת, חשדנית.

כל זאת בזמן שאזרחים ישראלים ומתנחלים המתגוררים ברחבי הגדה המערבית, יכולים לעבור באופן חופשי ממקום למקום בשטחי B ו C, ולהסתובב בכפרים פלסטיניים כרצונם.

קראו עוד על סוגי המחסומים והחסימות בגדה המערבית

לעבור במחסום או להסתכן ולעקוף?   פלסטינים שיוצאים מביתם (בגדה המערבית) לכל מטרה, חייבים לעבור במחסום אחד או יותר, שהוקם במיוחד למענם. אם פלסטיני מגיע למחסום ללא היתר מעבר, או אם הוא מנסה לעקוף אותו (ויש אפשרות כזו), הוא מסתכן בענישה. מסמכים חשובים עלולים להילקח ממנו (תעודת זהות, כרטיס מגנטיinfo-icon, אישורי מעבר) ולהשיגם שוב זה לא פשוט כלל; בפעם הבאה שייתפס הוא עלול לעמוד לדין בבית משפט צבאי ואז תימנע ממנו הכניסה לישראל לזמן ממושך (שנים).

מה אומר החוק הבינלאומי?   לריבון הכובש יש חובה לספק לאוכלוסייה הכבושה תנאי רווחה ויכולת להתפרנס ולחיות בכבוד.

לפי אמנת זכויות האדם של האו"ם שישראל חתומה עליה, "הזכות לחופש תנועה היא חלק מזכויות אדם "טבעיות" -  זכויות אוניברסליות המוקנות לכל בני האדם באשר הם." (סעיף 13).

מניעת חופש גוררת אחריה פגיעה בזכויות אדם רבות אחרות, כמו פרנסה בכבוד, בריאות, פולחן, זכויות קניין ועוד.

מדוע בתקשורת מכנים את המחסומים "מעברים"?   זאת דרכה של המדינה "לכבס" מילים טעונות. מכיוון שהמחסומים הגדולים הופרטו ונמסרו לניהול של חברות אבטחה ישראליות, המילה "מעברים" יוצרת מראית עין של מעברי גבול בינלאומיים, בעוד המחסומים הללו לא רק שאינם ממוקמים על הקו הירוק, המוכר כגבול בינינו לבין הרשות הפלסטינית, כנראה שהמדינה גם מקווה ומתכננת להמשיך ולשלוט באמצעותם בשטחים שבתוך הגדה המערבית.  באותה רוח שונו שמותיהם הרשמיים של המחסומים והוחלפו לשמות בעברית:
לא עוד 'מחסום קלנדיה' או 'מחסום בית לחם', אלא 'מעבר עטרות' ו'מעבר רחל'

ומה עם הביטחון של תושבי ישראל?   מכשולי ההפרדה (גדר וחומות) אכן הוקמו למטרה זו. אולם במציאות אלפי אנשים חוצים יום יום את גדר ההפרדהinfo-icon ואת כבישי המערכת, ונכנסים לישראל לעבוד או לחפש עבודה ללא אישורי מעבר, משום שהם זקוקים לנו ואנחנו להם.
כאשר נשאלים ראשי השב"כ לשעבר על התועלת שבמחסומים הרבים, מתגלה למרבית ההפתעה שגם הם לא בעדם. את דעותיהם תוכלו למצוא בפרק "העתיד" מתוך הספר "שומרי הסף" שנכתב על פי הסדרה התיעודית.

מה עושות נשות מחסום ווטש במחסומים?   הצפייה והדיווח מן המחסומים השונים הם ליבת פעילותו של ארגון מחסוםווטש. צוות של שתיים-שלוש נשים יוצא לתצפית במחסומים השונים, עם שחר או אחה"צ. הנשים משקיפות על התנועה במחסום, משוחחות עם העוברים ושבים ועם רשויות הביטחון במחסום (חיילים, מג"ב, שוטרים ואנשי אבטחה אזרחית). כמו כן אנו מנסות לעזור במקרים הומניטריים. את מה שאנו רואות ושומעות ומצלמות אנו מעלות כדוח באתר של הארגון. (ראו מפת המחסומים שבהם אנו משקיפות).

אתן לא פוחדות מהם?   בשנת 2020 ימלאו 20 שנה לפעילותנו בשטחים הכבושים. מעולם לא נתקלנו ביחס עוין מצד הפלסטינים, אבל ממתנחלים אלימים זכינו למכות ולהתנפלויות גסות. לרוב אנו מתקבלות אצל המקומיים באהדה, לפעמים בפליאה, תמיד רוצים לדעת, לפרוק צרות מעל הלב, לבקש עצה. נכון, לפעמים מתריסים נגדנו, ובצדק, שהפעילות שלנו לא משנה את מצבם הקשה, אבל אנחנו גאות להציג בפניהם ישראלים שפניהם לשלום ולידידות. עם השנים הולכת וגדלה אמונתנו ההדדית בעתיד משותף חיובי ואנושי.

האם המצב במחסומים לא השתפר במהלך שנות הצפייה שלכן?   שאלה מעניינת והתשובה היא כן ולא. מבחינת התנאים הפיזיים ניתן לראות שיפור: בוטלו מספר מחסומים מסביב לערים פלסטיניות גדולות, כמו שכם. יש ירידה באלימות פיזית גלויה מצד כוחות הביטחון. כבר לא שומעים על נשים שיולדות במחסום או על אירועים לא אנושיים קורעי לב.
מספר מחסומים גדולים שודרגו ב-2019 ו 2020 והותקנו מערכות זיהוי אלקטרוניות המקצרות את השהייה במחסומים הגדולים (כאשר עלויות השדרוג וההפעלה מסתכמים במאות מיליוני שקלים!).  אולם תהליך מתן אישורי מעבר צמח למדיניות בירוקרטית מהודקת וקשוחה, שמונעת מרוב האוכלוסייה להגיע ולעבור במחסומים.