לקדם את ההכרה בקרב הציבור הישראלי בקיום הכיבוש, תוך הפרה בוטה ומתמשכת של זכויות אדם בסיסיות ובצורך הדחוף לסיימו.
מהן דרכי הפעולה שלנו?
הדרך הראשונה היא התיעוד. בזמן אמת, ממראה עיניים ומשמע אוזניים, במחסומים, בבתי המשפט הצבאיים ובכל מקום בו נגרמות עוולות, אנו מתעדות ומעלות מייד לאתר שלנו, לפייסבוק ולאינסטגרם.
בינואר 2001 גילינו את המחסום הראשון בסביבות ירושלים ובתוך זמן קצר התארגנה קבוצת נשים (מחסוםwatch), שהלכה וגדלה, ויצאנו לסיורים ברחבי הגדה בחיפוש אחרי מחסומים וחסימות. מצד אחד ראינו עד כמה קשה ורעה היא השליטה הצבאית על אוכלוסייה פלסטינית אזרחית, ומצד שני נוכחנו בהתעלמות של התקשורת על כל סוגיה מהנעשה במחסומים, בכפרים הפלסטינים ומיחסי השכנות עם ההתנחלויות. תוך כדי כך ועד מהרה התגבשה המטרה שלנו, שהכותרת שלה היא לפעול למען סיום הכיבוש.
מה אנו מתעדות?
- עיקר התיעוד הוא סביב הפגיעה בזכותם של הפלסטינים לנוע בחופשיות על אדמתם בין כפר פלסטיני למשנהו, לעיר, לשדה ולכרם הזיתים, לטיפול רפואי בבית חולים פלסטיני ועוד.
- להציג את מערכת המשפט הנוקשה והנפרדת, שתחתיה מתנהלים חיי הפלסטינים במצוקה רבה.
- להציג את משטר ההיתרים
, היתרי המעבר והקנסות, שהמינהל האזרחי, אדריכל הבירוקרטיה הקשה מנשוא של הכיבוש, מטיל על הפלסטינים מדי יום. - לעקוב אחרי שלילה גורפת של זכויות אדם, שנועדה להחליש את החברה הפלסטינית, הגורמת סבל רב לאיש הקטן ומעצימה את השנאה והאיבה כלפינו.
ברור לנו, שעד אשר יתנהל משא ומתן הוגן בינינו לבין הפלסטינים, זכותם של אזרחי ישראל אשר דוגלים בשקיפות ובחופש מידע, לדעת הכל על התנהלות המדינה מול האזרחים הפלסטינים בשטחים הכבושים
כדי לענות מדוע אנחנו מתנגדות למחסומים, יש להכנס לעומק סוגיית המחסומים, מטרתם ודרכי פעולתם.
האמנם ישל לכל המחסומים משמעות בטחונית למדינת ישראל?
שטח הגדה המערבית הוא כ 5800 קמ"ר. הדרכים בהיקיפו לאורכו ולרחבו, זרועות ב למעלה מ 500 (על פי OCHA) מחסומים וחסימות (זה אינו כולל את 74 המחסומים לאדמות החקלאיות שמעבר למכשול ההפרדה). חלק מהמחסומים מפרידים בין השטח הכבוש למדינת ישראל חלק אחר מהמחסומים ומהחסימות מונע תנועה חפשית של הפלסטינים בין הכפרים והערים הפלסטיניות כדי לאפשר תנועה חפשית בין ההתנחלויות שמפוזרות בין הכפרים והערים הפלסטיניות ומקיפים אותן.
מחסומים קבועים: אלה כוללים מחסומים פנימיים (מעל 50) בעומק הגדה ורחוק מהקו הירוק, ומחסומי כניסה לישראל (39) דרכם עוברים מדי יום מאות אלפים פלסטינים לעבודה בישראל. ברצועת עזה יש שני מחסומים, האחד להולכי רגל והשני למעבר סחורות ודלק אל העיר (הנתונים נכונים לינואר 2017, בצלם).
חלק מהמחסומים הקבועים מופעלים על ידי חברת אבטחה אזרחיות הכפופות למינהלת המעברים במשרד הביטחון.
חסימות קבועות: מאות מכשולים פיזיים קבועים או זמניים, מוצבים בכניסות ראשיות או בדרכי גישה צדדיות לכפרים הפלסטיניים בעומק הגדה, במעבר לכבישים ראשיים ובאמצע שום מקום. אלה קוביות בטון גדולות, זרועות או שערי ברזל נעולים, סוללות עפר ותעלות. לעיתים מתצפתים על חסימות אלה חיילים ברכב צבאי אך לרוב הן לא מאוישות. במקרי חירום לא ניתן להזיז את המכשולים, וביום יום תושבי הכפרים החסומים – קשישים, ילדים, נכים וחולים, נאלצים לעקוף אותם ברגל בקשיים מרובים. יולדות או חולים שצריכים להגיע בדחיפות לבית חולים מגיעים ברכב פרטי לחסימה, ומועברים מסביב על סלעים ומהמורות, באלונקה או על הידיים, אל רכב הממתין בצד השני. מניעת תנועה חפשית עומדת בניגוד לזכויות אדם באשר הם.
מחסומי פתע/ניידים: מאות מחסומים (רכבים צבאיים ורכבי משמר גבול) המפוזרים בדרכים ראשיות וצדדיות ברחבי הגדה, בצמתים וסמוך להתנחלויות במקומות משתנים או במקומות די קבועים. במחסומים אלה עוצרים אקראית רכבים פלסטיניים, מעכבים את הנוסעים, חוקרים אותם, קונסים או מחרימים ניירת ולפעמים את הרכב.
מחסומים חקלאיים (74 - חלקם אינו פעיל) בנויים בתוך גדר ההפרדה ומאפשרים מעבר מוגבל בזמן לחלק מהחקלאים הפלסטינים, אל אדמותיהם שנכלאו ממערב לגדר ההפרדה. אזור זה בין מכשול ההפרדה והקו הירוק הוא מובלעת הנקראת "מרחב התפר". מעטים מהמחסומים הללו נפתחים מדי יום, אחרים רק פעמיים או שלוש בשבוע והרוב נפתחים רק בעונת חקלאיות כמו מסיק הזיתים. שעות המעבר הן מוגבלות, מקצרות את יום העבודה של החקלאי ופוגעת בעבודה החקלאית ובטיפוח מקור הפרנסה החשוב שלו.
מחסומי מרקם חיים: כ- 7500 פלסטינים מתגוררים בצדה המערבי של גדר ההפרדה, ב"מרחב התפר". מעבר מהגדה אל מרחב התפר מחייב אישור מיוחד שמתיר למחזיק בו לישון בביתו שלו.
עצם השם "מרקם חיים" מגלם בתוכו את הפגיעה במרקם החיים הנורמלי על ידי מכשול ההפרדה. אכן יש פגיעה בהיבטים רבים של חיי היומיום של הפלסטינים.
הארגון קם בשנת 2002 על ידי כמה חברות ירושלמיות שהזדעזעו מדיווחים על אירועים במחסומים בתוך שטחי הכיבוש.
בכלי התקשורת סופר על נשים כורעות ללדת שעוכבו במחסומים, אנשים שעברו אירועי לב ועוכבו, פצועים שלא ניתן להם להגיע לבית חולים וכו’. מקרים אלה הסתיימו ברובם בצורה טרגית.
אותן נשים (אודותינו) החליטו לצאת למחסומים, מצויידות בכלי כתיבה, ולתעד את מה שהן רואות.
עם הזמן מספרן גדל, הנשים התחילו ללכת גם למחסומי הכניסה לישראל בהם עוברים עשרות אלפי פועלים ולמחסומים החקלאים.
כשהבודדות הפכו לארגון, הן החליטו שתישארנה במסגרת ארגון נשים, מתוך מחשבה שנשים, ברובנו לא צעירות, נתפסות כלא מאיימות.
אריאל שרון ז"ל, בהיותו ראש ממשלה, התווה את גדר ההפרדה על פי שלושה עקרונות:
- הגדר תקיף מקסימום התנחלויות
- הגדר תקיף מקסימום שטח פלסטיני
- בתוך השטח המגודר יחיו מינימום פלסטינים
עקרונות אלה הביאו לכך ש 86% מהגדר המתוכננת, חרגה מזרחית לקו הירוק.
בתוך מכשול ההפרדה ממוקמים מחסומים חקלאיים.
בבנית מכשול ההפרדה נוצרה פגיעה כפולה בחיי הפלסטינים המתגוררים בקרבתו.
פגיעה ראשונה: מדינת ישראל הפקיעה שטחי אדמה גדולים מהשטחים החקלאיים שלהם לשם בניית מכשול ההפרדה עצמו (רוחב השטח שנדרש להקמת המכשול עם כביש הביטחון שעובר לאורכו הוא כ 40 מטרים) .
פגיעה שניה: מרגע שנבנה המכשול עצמו, הוא ניתק את בעלי הקרקעות משטחי החקלאות שלהם וממקור פרנסתם. כיום, לא כל חקלאי יכול לקבל היתר מעבר אל אדמותיו בגלל משטר היתרים נוקשה במיוחד במחסומים החקלאיים.
עם הקמת מכשול ההפרדה, מדינת ישראל התכוונה לתת לבעלי האדמות, שנלכדו מעבר למכשול ההפרדה, גישה לאדמותיהם בתוך האזור המכונה "מרחב התפר". לשם כך הותקנו לאורך המכשול ההפרדה כ-74 מחסומים חקלאיים. במהלך השנים מאז הקמת הגדר, האפשרות לעבור לשטחים החקלאיים שבבעלות הכפריים כדי לעבד את האדמה שלהם הלכה והסתבכה עם סוגי היתרים מגוונים וסיווגים שונים ומרובים של בעלי הקרקע, סוגי המוצרים החקלאיים ששמעובדים בשטחייהם ומספר הפעמים בשנה שמותר לבם להגיע לעבד את האדמה.
בפועל, רק כ 24 מחסומים נפתחים מדי יום או 3 פעמים בשבוע. בימים המותרים, הגישה דרך המחסומים היא 3 פעמים ביום לפרקי זמן של 15 דקות או חצי שעה, חלק מיתר המחסומים נפתחים רק פעם או פעמיים בשנה בעונת חקלאיות כמו מסיק הזיתים.
הקפ"ק למרחב התפר הוא קובץ פקודות הקבע למחסומים החקלאים. הקובץ בן 43 עמודים, מסובך ועמוס הוראות והתניות, יכול להיות סיבה ליצירתיות של החיילים במחסום ביחס לאופן בו הם מתירים או אוסרים מעבר של החקלאים: עם עגלה וחמור או רק חמור או רק עגלה, עם סחורה או בלי סחורה, לבוש יפה מידי וכיו"ב.
הפקעת האדמות הפלסטיניות מוגדרת לצורכי ביטחון, לצורכי סלילת כבישים וצרכים חיוניים אחרים שהצבא זקוק להם.
גם הקמת התנחלויות/מאחזים יהודים נכללה בהגדרת צורכי בטחון.
לעיתים מציעים לפלסטינים סכום כסף עבור אדמה המופקעת מהם, למשל בהפקעה לצורך סלילת כביש.
אלא שהם אינם מוכנים לקחת כסף עבור האדמה שלהם ואינם מסכימים למכור ליהודים את אדמת אבותיהם.
לכן כל הצעות הכסף תמורת הפקעה (כולל בעמונה), הן הצעות לא רציניות.
מתוך כ 70 מחסומים חקלאיים בגדר, בפועל, רק מחסומים ספורים מעטים נפתחים שלוש פעמים ביום;
כמה מהם נפתחים רק פעם, פעמיים או שלוש פעמים בשבוע;
רבים נפתחים רק פעמיים בשנה (!) למשך ימים ספורים בסתיו ובאביב.
לוח הזמנים של פתיחת המחסומים החקלאיים משתנה מדי פעם. חלק מהמחסומים החקלאיים מרוחקים מהכפר ואחרי שעוברים אותם יש עוד דרך ארוכה לעשות אל חלקת האדמה. זה מקשה על טיפול שוטף בעצים ובשדות וגורם להזנחתם.
שעות הפתיחה לא מותירות בידי החקלאים מספיק זמן לעבד את האדמה; בחלק מהמחסומים לא ניתן להעביר כלים חקלאיים. ראה עוד מרחב התפר>>
רק פלסטיני שיכול להציג מסמך בעלות (טאבו, קושאן) על אדמתו שמעבר לגדר, רשאי לבקש אישור מעבר לעצמו ולעיתים לבני משפחה מדרגה ראשונה.
לרוב, הבירוקרטיה להשגת מסמך בעלות מסובכת או בלתי אפשרית.
לעיתים נדרשים בעלי הקרקע לשאת איתם את מסמכי הבעלות בעת המעבר לחלקותיהם, בנוסף להיתר המעבר.
יש כ 15 סוגי מעמדות לקבלת היתר לעבוד במרחב התפר
אין זה פשוט להציג ניירת על אדמה ששייכת למשפחה מזה דורות רבים. במקרים אחדים קשה לבנים להוכיח שהם היורשים החוקיים של אדמת אבותיהם.
במקרים רבים המנהל האזרחי מאפשר מתן היתר מעבר לפועלים שכירים שמועסקים על ידי בעל אדמה (שאינו מסוגל לעבד אותה מטעמי גיל ובריאות וכדומה).
עם זאת, רוב בני המשפחה שהיו רגילים לעבוד בחקלאות או לפחות לעזור בעונות הבוערות – לא תמיד מקבלים אישור מעבר.
כל אישור מותנה באישור שב"כ.
מ 2017, יש הכבדה ניכרת על מתן אישורי מעבר לבעלי קרקעות לכודות מעבר למיכשול ההפרדה.
בין שלושה חדשים לשנתיים. יש לחדש את האישור כל פעם מחדש באותו התהליך.
על פי הגדרת החוק הבינלאומי צבא הכיבוש מופקד על שלום האוכלוסייה הכבושה ומחויב להגן עליה מפני גורמים המבקשים להזיק לה.
פעמים רבות החיילים עומדים מנגד:
כאשר מתנחלים מתנכלים לפלסטינים ולרכוש שלהם, בשעה שאלה מוסקים זיתים או רועים את צאנם,
מתנחלים אפילו פוגעים בילדים קטנים שהולכים לבית הספר בדרך הקצרה העוברת ליד ההתנחלות.
תלונות של פלסטינים לרוב לא זוכות לטיפול משטרתי ראוי.
כל חייל, שוטר, נציג מת"ק ואיש שב"כ רשאי להחרים בכל עת, את אישור הכניסה למובלעות שבין הקו הירוק לגדר ההפרדה, שם כלואים האדמות החקלאיות.
לפלסטיני לא מסבירים למה החרימו, האם ומתי יחזירו לו, שולחים אותו למת"ק מושם הוא מנסה לקבל את אישור המעבר בחזרה. ל
עיתים עליו לעבור שוב תהליך ארוך כדי לקבלו, ולעיתים, שוב לא יקבל אישור כניסה למרחב התפר או לישראל, מניסיון רב שנים למדנו שפעמים רבות ההחרמות נעשו "בטעות" או מסיבות שאי אפשר להצדיק אותן ולאחר שהפלסטיני פונה בהליך רשמי למינהל האזרחי או לבית המשפט – ההחרמה מבוטלת והאישורים מוחזרים.
במקרים רבים החרמה נעשית בכוונה לאלץ את החקלאי לשתף פעולה עם שירותי הביטחון הישראלים, להלשין ולהעביר מידע מהצד הפלסטיני לצד הישראלי.
לפלסטיני קשה ביותר לוותר על מקור פרנסתו המספק חיים לנפשות רבות, אך מצד שני משתף פעולה עם השב"כ בחברה הפלסטינית דינו מוות.
למשטרת ישראל יש רשימה של תושבי השטחים הכבושים, המנועים להיכנס לישראל (או לעבור מהגדה לירושלים המזרחית) בשל הרשעות מעברם הרחוק והקרוב של הפלסטינים:
שהייה בלתי חוקית בישראל (שב"ח).
אי תשלום קנסות, בעיקר קנסות תעבורה.
סכסוכי תשלומים עם מעסיקים, וכיו"ב.
המשטרה מגדירה אנשים אלה כ"מנועי כניסה לישראל".
אנחנו מאמינות כי לנוכחות שלנו במחסומים, החל משנת 2001, יש משמעות והשפעה על התודעה הציבורית.
התיעוד שלנו המתפרסם באתר אמין ורצוף וקוראים אותו מדי שנה עשרות אלפים בארץ ובעולם (www.machsomwatch.org). גם בצבא יש מי שקוראים את הדוחות וביניהם כמובן החיילים, שחלקם מספרים לנו על כך.
לעיתים אנו נפגשות עם דרגים בכירים בצבא, או מתקשרות אליהם מהשטח, כדי לפתור בעיות נקודות ועקרוניות. יש לנו צוות המסייע לפלסטינים מנועי שב”כ למלא טפסים רשמיים של המינהל האזרחי ולהגיש בקשות לקבלת אישורי עבודה בישראל. אלפי פלסטינים שהצליחו להסיר את שמם מהרשימות השחורות של שב"כ, מצליחים לפרנס את משפחותיהם בעבודה בישראל.
הצלחנו לפתור בעיות מקומיות כמו אספקת מים לכפרים, אישורי הגעה לבתי חולים או לבתי משפט, ובעניינים פרטיים רבים.
בשנת 2009 הורה נשיא ארצות הברית ברק אובמה למדינת ישראל להסיר מספר גדול של מחסומים בתוך השטח הכבוש. בן לילה הוסרו מאות מחסומים מבלי שבטחון ישראל נפגע כלל.
אנחנו מאמינות כי גם להתנגדותנו הפומבית ורבת השנים לקיומם, היה חלק בכך.
ההשפעה החשובה ביותר, בעיניינו, היא על היחסים בין ישראלים לפלסטינים. בעצם עמידתנו במחסומים וביצירת קשרים חמים אישיים עם רבים מהם, אנו מייצגות את החלק בציבור הישראלי שרואה בהם בני אדם כמונו, הזכאים ליחס הגון בעוברם במחסום. הפלסטינים נוכחים כי יש ישראלים שמתעניינים בהם, שמוכנים להיאבק על זכויותיהם, שלא פוחדים מהם ומבקרים בבתיהם ובכפריהם מבלי לחשוש משלטונות הכיבוש.
האמון הנבנה בזכות פעולותינו הוא הבסיס לחיים משותפים; הפחתת פחד ואיבה והגברת אכפתיות והכרה האחד בשני ובזכות כל אדם באשר הוא לחיות כבעל זכויות אדם הם תחילת הדרך שתוביל לסיום הכיבוש.