שאלות ותשובות | מחסוםווטש

שאלות ותשובות

תשובה:

בין החלק הפלסטיני לישראל:

1. 15 מחסומים בין הגדה לישראל שכולם הפכו להיות מופרטים ומנוהלים על ידי חברה אזרחית. "מעברים".
2. כ 70 מחסומים חקלאיים שנמצאים על מכשול ההפרדה והם נועדו לבעלי קרקעות חקלאיות ש"נלכדו" מעבר למכשול ההפרדה, ולעיתים לפועליהם (כיום, רק חלק מהמחסומים הללו אכן משרתים את הפלסטינים למעבר לאדמותיהם כלומר, הם לא מופעלים כלל והם סגורים למעבר).
המצב האירוני בפועל: מי שעובר במחסום מסוג זה ל מרחב התפר, יכול להכנס לשטח ישראל ללא הגבלה, למרות שאישור הכניסה שלו אינו מתיר לו זאת. 

בתוך שטחי הגדה מחסומים פנימיים רבים: 

הם מופעלים על האוכלוסיה האזרחית ומגבילים את התנועה החפשית של הפלסטינים ברחבי הגדה בין הכפרים והערים הפלסטינים השונים:
1.
מחסומים קבועים המונעים מעבר לכבישים מוגדרים
2. שערי ברזל
3. תילי/סוללות עפר
4. תעלות ומחפורות
5. מחסומים ארעיים בצורת בטונדות שמועברים מידי פעם ויוצרים חסימה לאזור שלם או ליישוב פלסטיני.
6. דוקרנים כמחסומי פתע

 

תשובה:

מכיוון שמכשול ההפרדה בנוי ברובו בשטח הפלסטיני, הוא מפריד במקרים רבים בין הפלסטינים לבין השטחים החקלאים השייכים להם, על מנת שיוכלו להגיע לשדותיהם, נבנו על הגדר מחסומים חקלאים שנועדו  למעבר בעלי השטחים החקלאים, או מי שעוסקים בחקלאות בשטחים הפרטיים שנכלאו מעבר למכשול ההפרדה. יש כ 70 מחסומים חקלאיים. ספורים פתוחים מבוקר עד אחר הצהרים, מעטים נפתחים 3 פעמים ביום, כמה מהם נפתחים בבוקר ואחר הצהרים, רבים נפתחים רק פעמיים בשנה (!) למשך ימים ספורים בסתיו ובאביב, וחלקם נפתחים יום אחד בשבוע.
גם במחסומים הנפתחים מידי יום, קיימות בעיות רבות: המחסומים נפתחים בשעה מאוחרת מידי לעבודות חקלאיות ( במיוחד בקיץ) יש מחסומים שאינן מאפשרים להעביר כלי עבודה חקלאים וכו'.

תשובה:

מכשול ההפרדה קטע את הרצף שבין תושבי כפרים רבים לאדמות שלהם: מטעים, גידולי ירקות שונים, ושטחי מרעה. הוקמו שעריםinfo-icon שיאפשרו לחקלאים לעבור אל מעבר למכשול ההפרדה - אל חלקותיהם.
אדם שהוכיח את בעלותו על השטחים שנקטעו ממנו, יכול לקבל היתר מעבר למשך שנה בשער מסוים בלבד, שהפך מחסום לכל דבר.
הוא יכול לבקש אישור גם לקרובים מדרגה ראשונה, לעיתים קרובות, האישור לא ניתן.
אישור יכול להנתן לתקופות קצרות בלבד, גם לפועלים שמועסקים על ידי בעל אדמה.

 כל אישור בין אם זה לבעל האדמה, למשפחתו או לפועל, מותנה באישור שב"כ​.

עם הזמן, חלק מהמחסומים הללו נסגרו ולא ניתן לעבור בהם. ​האנשים נאלצים להגיע למחסום מרוחק יותר לעבור ולחזור כברת דרך אל האדמה שלהם כדי לעבד אותה ובשעה מוגדרת להתייצב שוב במחסום, לעשות את הדרך ההפוכה כדי להגיע הביתה.
גם מי שאינו חקלאי, מבין שמגבלות גישה מסוג זה הם הפרעה עד כדי התנכלות לעבודה חקלאית.

תשובה:

בין שלושה חדשים לשנה. עליו לחדש את האישור כל פעם מחדש ושוב עליו להציג את מסמכי הבעלות. 

תשובה:

הפלסטנים זקוקים להיתר מעבר לחלקת אדמתם בשני מקרים:

כשהפלסטיני גר בצד המזרחי של  מכשול ההפרדה והאדמה שלו נמצאת ממערב לו  - עליו ללקבל היתר כדי לעבור דרך מחסום חקלאי כדי להגיע לאדמתו ב מרחב התפרinfo-icon.

כאשר האדמות של הפלסטיני נמצאות סמוך להתנחלות, עליו לקבל אישור מהמת"ק כדי להגיע אליהן.  השהייה באדמות אפשרית רק בליווי צבאי (למשל באזור קדומים). 

תשובה:

כל חייל, שוטר, נציג מת"קinfo-icon (מנהלת תיאום וקישור) ואיש שב"כ רשאי להחרים לפלסטיני, בכל עת, את אישור הכניסה לישראל, מבלי להסביר לו את הסיבה לכך.

על הפלסטיני לפנות למת"ק ולנסות לקבל את אישור הכניסה חזרה. לעיתים עליו לעבור תהליך ארוך כדי לקבלו. לעיתים, שוב לא יקבל אישור כניסה לישראל .

הסיבות להחרמה ברוב המקרים, אם לא בכולם, לא ידועות  לפלסטיני ולא לנו. נסיוננו לימד אותנו שפעמים רבות ההחרמות נעשו בטעות או שלא מטעמים מוצדקים, ולאחר פניה למנהל או לבית המשפט - אישורי הכניסה מוחזרים לפלסטים.

פלסטינים רבים מספרים כי החרמת אישורי הכניסה נעשית כנסיון להפעיל עליהם לחץ לשתף פעולה עם שלטונות ישראל.

תשובה:

בהחלט לא. 
החוק הבינלאומי שישראל כפופה לו קובע כללים ברורים מאד ביחס לשטחים כבושים וביניהם, איסור יישובם של תושבי המדינה הכובשת בשטחים הכבושים, איסור גזילת משאבי טבע מהשטח הכבוש, ואיסור התעמרות בתושבי השטחים הכבושים.

בניגוד לחוק הבינלאומי מדינת ישראל מיישבת את אזרחי ישראל בשטחים הכבושים, מנצלת את משאבי הטבע, מגבילה את חופש התנועה בתוך השטח הכבוש, גוזלת אדמות, עוצרת תושבים למעצרים מנהליים לא מוגבלים בזמן, מחרימה כספים ורכוש, מגבילה את חופש המסחר, את חופש הדת והגישה למקומות קדושים, מגבילה את הגישה למרכזי בריאות וחינוך, מגבילה או מונעת את היציאה מהגדה לחו"ל, מטילה על נהגים קנסות תחבורה גבוהים ביותר, ועוד ועוד.  
כמו כן מדינת ישראל מחרימה רכוש של פלסטינים בתואנות שונות ומשונות כך שהם נאלצים לפדות את רכושם תמורת תשלום קנסinfo-icon כספי גבוה ללא הצדקה בנימוק של "דמי שמירה", לעיתים מעבר ליכולתם ואף מעבר לערך הכספי של הרכוש שהוחרם. למשל, בבקעת הירדן כמעשה שבשגרה מחרימים באמתלות שווא צאן ובקר, טרקטורים ומיכלי מיםinfo-icon ומאלצים את בעליהם לפדותם בכסף רב.

תשובה:

למשטרת ישראל יש "רשימה שחורהinfo-icon של פלסטינים תושבי השטחים המנועים להכנס לישראל בשל הרשעות בגין כניסה בלתי חוקית לישראל, אי תשלום קנסות, סכסוכי תשלומים עם מעסיקים וכו'.
המשטרה מגדירה אנשים אלה כ"מנועי כניסה לישראל".

תשובה:

מבלי לדון בשאלה האם הקמת הגדר היתה נחוצה בזמן האינתיפדה של תחילת שנות האלפיים,  נראה כי היום הגדר והמחסומים אינם מונעים חדירות לישראל ואינם נחוצים כדי למנוע חדירות לישראל. למעשה עד היום עדיין לא הוקמה כל הגדר שתוכננה, ובכמה אזורים (מעלה אדומים, גוש עציון, דרום הר חברון) לא נבנתה גדר.
יתרה מזאת, במקומות רבים יש פרצות בגדר, וניתן בקלות לעבור מן הצד הפלסטיני לצד הישראלי - שלא דרך המחסומים.

הדעה המקובלת היא שבכל יום שוהים בישראל כ 40000 פלסטינים, שמוגדרים שב"חיםinfo-icon (שוהים בלתי חוקיים) שעובדים בישראל באופן קבוע.
ובכל זאת מאז האינתיפדה לא היה רצף של פיגועים גדולים. המומחים הבטחוניים מסבירים זאת בכמה גורמים: הבנה של הפלסטינים שאירועי האינתיפדה גרמו גם לפלסטינים נזק גדול מאד; יכולת של כוחות הביטחון הישראלים למנוע כמעט כל התארגנות נגד ישראל; יכולת של כוחות הביטחון הפלסטינים למנוע כמעט כל התארגנות נגד ישראל; ושיתוף פעולה מצוין בין כוחות הביטחון הישראלים וכוחות הביטחון הפלסטינים שקיים מאז הסכמי אוסלו.

"פיגועי היחידים" שידענו בשנת 2016 בוצעו, ברובם הגדול, על די פלסטינים תושבי ירושלים מחזיקי תעודת זהות כחולה. הבעיות של תושבי ירושלים הפלסטינים הינן אחרות ושונות מהבעיות של תושבי הגדה המערבית ולמכשול ההפרדה שבירושלים יש היבטים שונים ואחרים.

תשובה:

ראש הממשלה אריאל שלרון התווה את גדר ההפרדהinfo-icon על פי 3 עקרונות:

  1. הגדר תקיף מקסימום התנחלויות
  2. הגדר תקיף מקסימום שטחפלסטיני
  3. בתוך השטח המגודר יהיהו מינימום פלסטינים

עקרונות אלה הביאו לכך ש 86% מהגדר המתוכננת, חרגה מזרחית לקו הירוק.

תשובה:

אדמות הפלסטינים מופקעות רק למה שמוגדר כצרכי ביטחון או לצרכי סלילת כבישים וצרכים חיוניים אחרים שהצבא זקוק להם.
גם הקמת ישובים נכללה בהגדרת צרכי בטחון.

תשובה:

יש מקרים שבהם מוצע לפלסטינים סכום כסף עבור אדמה המופקעת מהם, למשל כשעל האדמה עומדים לסלול כביש. אלא שהפלסטינים אינם מוכנים לקחת כסף עבור האדמה המופקעת. לקיחת כסף עבור האדמה המופקעת מהם כמוה כהסכמה למכירת אדמת אבותיהם ליהודים.

ברור שאף פלסטיני לא יסכים לכך. לכן כל הצעות הכסף תמורת הפקעה (כולל בעמונה), הן הצעות לא רציניות.

תשובה:

הצבא מופקד על שלום האוכלוסייה הכבושה ומחויב להגן על הפלסטינים מפני התנכלויות של מתנחלים.
למרבה הצער, פעמים רבות חיילים עומדים מנגד כאשר מתנחלים מתנכלים לפלסטינים בשעה שאלה מוסקים זיתים, רועים את צאנם או שמתנחלים פוגעים ברכוש של פלסטינים.

תלונות של פלסטנים לא תמיד זוכות לטיפול משטרתי ראוי.

תשובה:

ההשפעה שלנו גדולה ואמיתית בכמה מישורים.

יש לנו צוות המסייע להגיש טפסים מסודרים לבקשה לביטול המניעה. במקרה של מנועי שב"כ, הוסרה המניעה מכ- 60% מהפונים עליהם אנחנו יודעות.

אנו מסבירות איך ניתן לפנות למנהל האזרחי כדי לקבל אישורי עבודה בישראל. בעזרתו קיבלו אישור אלפי פלסטינים שמצליחים לפרנס את משפחותיהם. במקרים רבים הצלחנו להקל על בעיות פרטניות של כפרים או אנשים - בעיות של הספקת מיםinfo-icon, אישורים להגעה לבתי חולים או לבתי משפט ולעניינים פרטיים רבים.

בשנת 2009 הורה הנשיא אובמה למדינת ישראל להסיר מספר גדול של מחסומים בתוך השטח הכבוש. בן ליל הוסרו מאות מחסומים מבלי שבטחון ישראל נפגע כלל. אנחנו מאמינות כי גם לעבודתנו רבת השנים נגד קיומם של המחסומים היה חלק בכך.

והחשוב ביותר: הפלסטינים רואים כי יש בישראל אנשים לא מעטים הרואים בהם בני אדם כמונו, הזכאים ליחס הגון בעוברם במחסום, יש מי שמתעניין בבעיותיהם ומוכן להאבק לשמירה על זכויותיהם, יש מי שמבקר בבתיהם ללא פחד ומקשיב לצרכיהם. והם מעריכים שיש זכויות אדם שהם זכאים להם למרות ההכבדה של שלטון הכיבוש.

תשובה:

היעד הוא סיום הכיבוש.
אנחנו מאמינות שהכיבוש רע, הן לפלסטינים שחיים תחת הכיבוש, והן לישראלים, שחיים ככובשים. אין כיבוש נאור, ואין עם שחי תחת כיבוש ואינו מבקש להשתחרר מעול הכיבוש.
אין לנו כוונה לתכנן כיצד צריך להסתיים הכיבוש. אבל ברור לנו, שצריך להתנהל משא ומתן הוגן ושוויוני בינינו ובין הפלסטינים לסיום הכיבוש.
כשלב ביניים אנחנו אומרות “לא למחסומים”. המחסומים בתוך השטחים הכבושים - מיותרים, אינם תורמים לבטחון ומביאים נזק עצום לכלכלה הפלסטינית ולמפלס הלחץ ברחוב הפלסטיני.

תשובה:

הביקורת של ארגון מחסום ווטש אינה מופנית כנגד הצבא אלא נגד השלטון, נגד מקבלי ההחלטות, נגד הממשלות מימין ומשמאל.
הביקורת היא נגד הכיבוש המתמשך,
נגד הקמת התנחלויות,
נגד סלילת כבישים המיועדים רק לישראלים,
נגד הפקעת אדמות של פלסטינים,
נגד גירוש פלסטינים מאדמותיהם,
נגד מניעת מיםinfo-icon מפלסטינים,
נגד מעצרים מנהליים,
נגד חופש תנועה לפלסטינים,
נגד הריסת בתים של פלסטינים - וזו רק רשימה חלקית.
הצבא אינו הגוף המחליט. הצבא הוא הגוף המבצע את החלטות הכנסת והממשלה.

תשובה:

הביקורת העיקרית של מחסום ווטש היא כנגד מקבלי ההחלטות: הכנסת והממשלה.
יחד עם זאת, הצבא הוא הגוף שנמצא בשטח וצריך למלא ולקיים את ההוראות.
הביקורת שלנו מופנית אל הצבא כאשר, למשל, מחסומים אינם נפתחים בשעה שנועדו להיפתח, ועשרות או מאות פלסטינים עומדים, לעיתים בגשם או בשמש יוקדת, ללא כל מחסה, וממתינים.
במקרים רבים אנחנו רואות, שבמחסומים בהם עוברים אלפי פועלים פלסטינים בשעת בוקר מוקדמת מאד, רק חלק מעמדות המעבר נפתחות. המפעילים את המחסומים מתקהים לנוכח הסבל היומיומי ורואים בזה תופעה נורמלית.
הדוחק והצפיפות גורמים למהומות ולעיתים גם לפציעות. אנחנו עדות גם למקרים בהם החיילים מתעמרים בפלסטינים.
צריך לזכור שהחיילים הם נציגי השלטון בשטח והם מביאים את עמדת השלטון, לטוב ולרע.

תשובה:

לא. איננו “מתווכחות” עם שיקולי השב”כ.
אנחנו מבקשות במקרים מוגדרים לשקול את הדברים מחדש.
זה לגיטימי. כחלק מעבודתנו אנחנו מסייעות לפלסטינים “מנועי שב”כ” לקבל אישורי עבודה בישראל.
אלה הם פלסטינים שהשב”כ החליט שאינם יכולים לעבוד בארץ מסיבות שונות, שאינן ידועות.  
מוגשות בקשות לשקול מחדש את המניעה, וניסיוננו רב השנים הוכיח כי רוב הבקשות שאנחנו מגישות נענות בחיוב.
משמע, לאחר שיקול נוסף מוסרת המניעה והמבקש מקבל אישור עבודה.

תשובה:

ההתנחלויות אסורות על פי הדין הבינלאומי. ובהתאם לכך מובן שאנחנו מתנגדות להן.
הקמת ההתנחלויות לוותה בהפקעת אדמות של פלסטינים, בפגיעה בחופש התנועה שלהם, בגזילת מיםinfo-icon, בפגיעה אנושה במקורות פרנסתם ובמקרים רבים בהתנכלויות קשות מצד מתנחלים. מעבר לכך, בהיותנו ארגון למען זכויות אדם, ובהינתן שקיומן של ההתנחלויות פוגע בבבני אדם. בני אדם שאינם אזרחי מדינת ישראל, אנחנו נגד ההתנחלויות.

תשובה:

הביקורת של ארגון מחסום ווטש אינה מופנית אל השלטון ולא נגד הצבא. היא מופנית אל מקבלי ההחלטות, נגד הממשלות, מימין ומשמאל.
הביקורת היא נגד הכיבוש המתמשך, נגד הקמת התנחלויות, נגד סלילת כבישים המיועדים רק לישראלים, נגד הפקעת אדמות של פלסטינים, נגד גירוש פלסטינים מאדמותיהם, נגד מניעת מיםinfo-icon מפלסטינים, נגד מעצרים מנהליים, נגד חופש תנועה לפלסטינים, נגד הריסת בתים של פלסטינים - וזו רק רשימה חלקית.
הצבא אינו הגוף המחליט. הצבא הוא הגוף המבצע את החלטות הכנסת והממשלה.

תשובה:

הביקורת העיקרית של מחסום ווטש היא כנגד מקבלי ההחלטות, הכנסת והממשלה.
יחד עם זאת, הצבא הוא הגוף שנמצא בשטח וצריך למלא ולקיים את ההוראות.
ביקורת שלנו נגד הצבא מופנית כאשר, למשל, מחסומים אינם נפתחים בשעה שנקבעה לפתיחה ועשרות או מאות פלסטינים עומדים, לעיתים בגשם או בשמש יוקדת, ללא כל מחסה, וממתינים, כאשר רק חלק מעמדות המעבר נפתחות במחסומי קצה, בהם עוברים אלפי פועלים פלסטינים בשעת בוקר מוקדמת מאד, והדוחק והצפיפות גורמים למהומות ולעיתים גם לפציעות, במקרים בהם החיילים מתעמרים בפלסטינים, מכים אותם וכו’.
צריך לזכור שהחיילים הם נציגי השלטון בשטח והם מביאים את עמדת השלטון, לטוב ולרע.