שאלות ותשובות | מחסוםווטש

שאלות ותשובות

תשובה:

שטח הגדה המערבית הוא כ 5800 קמ"ר. הדרכים בהיקיפו לאורכו ולרחבו, זרועות ב למעלה מ 400 מחסומים וחסימות. חלק מהמחסומים מפרידים בין השטח הכבוש למדינת ישראל חלק אחר מהמחסומים ומהחסימות מונע תנועה חפשית של הפלסטינים בין הכפרים והערים הפלסטיניות כדי לאפשר תנועה חפשית בין ההתנחתויות שמפוזרות בים הכפריםם והערים הפלסטיניות ומקיפים אותן.

מחסומים קבועים: אלה כוללים מחסומים פנימיים (59) בעומק הגדה ורחוק מהקו הירוק, ומחסומי כניסה לישראל (39)  דרכם עוברים מדי יום מאות אלפים פלסטינים לעבודה בישראל. ברצועת עזה יש שני מחסומים, האחד להולכי רגל והשני למעבר סחורות ודלק אל העיר (הנתונים נכונים לינואר 2017, בצלם).
חלק מהמחסומים הקבועים מופעלים על ידי חברת אבטחה אזרחיות הכפופות למינהלת המעברים במשרד הביטחון.

חסימות קבועות: מאות מכשולים פיזיים קבועים או זמניים, מוצבים בכניסות ראשיות או בדרכי גישה צדדיות לכפרים הפלסטיניים בעומק הגדה, במעבר לכבישים ראשיים ובאמצע שום מקום. אלה זרועות או שערי ברזל נעולים, קוביות בטון גדולות, סוללות עפר ותעלות. לעיתים מתצפתים על חסימות אלה חיילים ברכב צבאי אך לרוב הן לא מאוישות. במקרי חירום לא ניתן להזיז את המכשולים, וביום יום תושבי הכפרים החסומים –  קשישים, ילדים, נכים וחולים, נאלצים לעקוף אותם ברגל בקשיים מרובים. יולדות או חולים שצריכים להגיע בדחיפות  לבית חולים מגיעים ברכב פרטי לחסימה, ומועברים מסביב על סלעים ומהמורות, באלונקה או על הידיים, אל רכב הממתין בצד השני.

מחסומי פתע/ניידים: מאות מחסומים (רכבים צבאיים ורכבי משמר גבול) המפוזרים בדרכים ראשיות וצדדיות ברחבי הגדה, בצמתים וסמוך להתנחלויות במקומות משתנים או במקומות די קבועים. במחסומים אלה עוצרים אקראית רכבים פלסטיניים, מעכבים את הנוסעים, חוקרים אותם, קונסים או מחרימים ניירת ולפעמים את הרכב.

מחסומים חקלאיים (כ-70): בנויים בגדר ההפרדה ומאפשרים מעבר מוגבל למספר מוגבל של חקלאים פלסטינים, אל אדמותיהם שנכלאו ממערב לגדר ההפרדה, במובלעת הנקראת "מרחב התפרinfo-icon". מעטים ביניהם נפתחים מדי יום, אחרים רק פעמיים או שלוש בשבוע והרוב נפתחים רק בעונת חקלאיות כמו מסיק הזיתים. שעות המעבר הן מוגבלות, מקצרות את יום העבודה של החקלאי ופוגעת בעבודה החקלאית ובטיפוח מקור הפרנסה החשוב שלו.

מחסומי מרקם חייםכ- 7500 פלסטינים מתגוררים בצדה המערבי של גדר ההפרדהinfo-icon, במובלעות בינה לבין הקו הירוק ("מרחב התפר"). מעבר מהגדה אל מרחב התפר מחייב אישור מיוחד, שלא ניתן בקלות.
עצם השם "מרקם חיים" מגלם בתוכו את הפגיעה במרקם החיים הנורמלי על ידי מכשול ההפרדה אכן יש פגיעה בהיבטים רבים של חיי הפלסטינים. המענה שנותן לכך שלטון הכיבוש שיצר את הבעיה – כמובן רחוק מאוד מלהיות מספק.

 

תשובה:

בהחלט לא.

החוק הבינלאומי, שישראל כפופה לו, קובע כללים ברורים מאוד ביחס לשליטה בשטחים כבושים.
ביניהם, איסור ליישב את השטח הכבוש בתושבים של המדינה הכובשת, איסור לגזול משאבי טבע מהשטח הכבוש, איסור התעמרות בתושבי השטחים, איסור להגביל את התנועה החופשית בתוך האזור הכבוש ועוד.

בפועל, מדינת ישראל מתעלמת מהחוק ומיישבת את אזרחיה היהודים בשטחים הכבושים,
מנצלת את משאבי הטבע,
מגבילה את חופש התנועה בתוך השטח הכבוש,
גוזלת אדמות פרטיות,
עוצרת תושבים למעצרים מנהליים ללא הגבלת זמן,
מחרימה כספים ורכוש,
מגבילה את חופש המסחר,
מגבילה את חופש הדת מגבילה את הגישה למקומות קדושים,
מגבילה את הגישה למרכזי בריאות וחינוך,
מגבילה או מונעת את היציאה מהגדה לחו"ל,
מטילה על נהגים תושבי הגדה קנסות תחבורה מופרכים, ועוד ועוד.
 

כמו כן מדינת ישראל מחרימה רכוש של פלסטינים בתואנות שונות ומשונות, ומאלצת אותם אותו בתשלום קנסinfo-icon כספי גבוה, בנימוק של "דמי שמירה". בדרך כלל הקנסות גבוהים יותר מערך הרכוש שהוחרם. למשל, בבקעת הירדן, כמעשה שבשגרה, מחרימים מהפלסטינים באמתלות שווא צאן ובקר, טרקטורים ומיכלי מיםinfo-icon, ומאלצים את בעליהם לפדותם בכסף רב.

תשובה:

בתוך מכשול ההפרדה ממוקמים מחסומים חקלאיים.

בבנית מכשול ההפרדה נוצרה פגיעה כפולה בחיי הפלסטינים המתגוררים בקרבתו.
פגיעה ראשונה: מדינת ישראל הפקיעה שטחי אדמה גדולים מהשטחים החקלאיים שלהם לשם בניית מכשול ההפרדה עצמו (רוחב השטח שנדרש להקמת המכשול עם כביש הביטחון שעובר לאורכו הוא כ 40 מטרים) .
פגיעה שניה: מרגע שנבנה המכשול עצמו, הוא ניתק את בעלי הקרקעות משטחי החקלאות שלהם וממקור פרנסתם. כיום, לא כל חקלאי יכול לקבל היתר מעבר אל אדמותיו בגלל משטר היתרים נוקשה במיוחד במחסומים החקלאיים.

עם הקמת מכשול ההפרדה, מדינת ישראל התכוונה לתת לבעלי האדמות, שנלכדו מעבר למכשול ההפרדה, גישה לאדמותיהם בתוך האזור המכונה "מרחב התפרinfo-icon".   לשם כך הותקנו לאורך המכשול ההפרדה כ-70 מחסומים חקלאיים.

בפועל, רק מעטים מביניהם נפתחים מדי יום לפרקי זמן של 15 דקות או שעה, אחרים רק פעמיים או שלוש בשבוע והרוב נפתחים רק פעם או פעמיים בשנה בעונת חקלאיות כמו מסיק הזיתים.

קיימים 7 סוגי היתרים שונים שמדינת ישראל בוחרת לתת לבעלי הקרקעות כל אחד לבעלי מעמד שהמדינה מגדירה וכל אחד לפרק זמן שונה שבסופו ישל חדשו בתהליך בירוקרטי חוזר.

תשובה:

הפקעת האדמות הפלסטיניות מוגדרת לצורכי ביטחון, לצורכי סלילת כבישים וצרכים חיוניים אחרים שהצבא זקוק להם.
גם הקמת התנחלויות/מאחזים יהודים נכללה בהגדרת צורכי בטחון.

תשובה:

לעיתים מציעים לפלסטינים סכום כסף עבור אדמה המופקעת מהם, למשל בהפקעה לצורך סלילת כביש.

אלא שהם אינם מוכנים לקחת כסף עבור האדמה שלהם ואינם מסכימים למכור ליהודים את אדמת אבותיהם.
לכן כל הצעות הכסף תמורת הפקעה (כולל בעמונה), הן הצעות לא רציניות.

תשובה:

רק פלסטיני שיכול להציג מסמך בעלות (טאבו, קושאן) על אדמתו שמעבר לגדר, רשאי לבקש אישור מעבר לעצמו ולעיתים לבני משפחה מדרגה ראשונה.
לרוב הבירוקרטיה להשגת מסמך בעלות מסובכת או בלתי אפשרית.

לעיתים נדרשים בעלי הקרקע לשאת איתם את מסמכי הבעלות בעת המעבר לחלקותיהם, בנוסף להיתר המעבר.

אין זה פשוט להציג ניירת על אדמה ששייכת למשפחה מזה דורות רבים. במקרים אחדים קשה לבנים להוכיח שהם היורשים החוקיים של אדמת אבותיהם.
גם פועלים שכירים שמועסקים על ידי בעל אדמה (שאינו מסוגל לעבד אותה מטעמי גיל ובריאות וכדומה) יכולים לקבל אישור.
רוב בני המשפחה שהיו רגילים לעבוד בחקלאות או לפחות לעזור בעונות הבוערות – לא תמיד מקבלים אישור מעבר.
כל אישור מותנה באישור שב"כ.

תשובה:

בין שלושה חדשים לשנתיים. יש לחדש את האישור כל פעם מחדש באותו התהליך.

תשובה:

כל חייל, שוטר, נציג מת"קinfo-icon ואיש שב"כ רשאי להחרים בכל עת, את אישור הכניסה למובלעות שבין הקו הירוק לגדר ההפרדה, שם כלואים האדמות החקלאיות.
לפלסטיני לא מסבירים למה החרימו, האם ומתי יחזירו לו, שולחים אותו למת"ק מושם הוא מנסה לקבל את אישור המעבר בחזרה. ל
עיתים עליו לעבור שוב תהליך ארוך כדי לקבלו, ולעיתים, שוב לא יקבל אישור כניסה למרחב התפר או לישראל, מניסיון רב שנים למדנו שפעמים רבות ההחרמות נעשו "בטעות" או מסיבות שאי אפשר להצדיק אותן ולאחר שהפלסטיני פונה בהליך רשמי למינהל האזרחי או לבית המשפט – ההחרמה מבוטלת והאישורים מוחזרים.
במקרים רבים החרמה נעשית בכוונה לאלץ את החקלאי לשתף פעולה עם שירותי הביטחון הישראלים, להלשין ולהעביר מידע מהצד הפלסטיני לצד הישראלי.
לפלסטיני קשה ביותר לוותר על מקור פרנסתו המספק חיים לנפשות רבות, אך מצד שני משתף פעולה עם השב"כ בחברה הפלסטינית דינו מוות.

תשובה:

ראש הממשלה אריאל שרון התווה את גדר ההפרדה על פי שלושה עקרונות:

  1. הגדר תקיף מקסימום התנחלויות
  2. הגדר תקיף מקסימום שטח פלסטיני
  3. בתוך השטח המגודר יחיו מינימום פלסטינים

עקרונות אלה הביאו לכך ש 86% מהגדר המתוכננת, חרגה מזרחית לקו הירוק.

תשובה:

מבלי לדון בשאלה האם הקמת הגדר היתה נחוצה בזמן האינתיפאדה של תחילת שנות ה-2000, נראה היום כי הגדר והמחסומים אינם מונעים חדירות לישראל ואינם נחוצים כדי למנוע חדירות לישראל.

למעשה עד היום עדיין לא הושלם כל תוואי הגדר שתוכנן, ובכמה אזורים (מעלה אדומים, גוש עציון, דרום הר חברון) אף לא נבנתה גדר. יתרה מזאת, במקומות רבים יש פרצות בגדר וניתן בקלות לעבור מן הצד הפלסטיני לצד הישראלי - שלא דרך המחסומים.
הדעה המקובלת היא שבכל יום שוהים בישראל כ 40,000 פלסטינים, שמוגדרים שב"חיםinfo-icon (שוהים בלתי חוקיים) אבל עובדים בישראל באופן קבוע. ובכל זאת, מאז האינתיפאדה, לא היה רצף של פיגועים גדולים.
המומחים הביטחוניים מסבירים זאת בכמה גורמים: הבנה של הפלסטינים שפיגועים גורמים גם להם נזק גדול מאד; שיתוף פעולה בין כוחות הביטחון הישראלים וכוחות הביטחון הפלסטינים שקיים מאז הסכמי אוסלו.
רוב פיגועי "אינתיפאדת היחידים" שידענו בשנת 2016 בוצעו בידי פלסטינים תושבי שכונות ע"י ירושלים מחזיקי תעודת זהות כחולה. הבעיות שלהם אחרות ושונות מהבעיות של תושבי הגדה המערבית. למכשול ההפרדה שבירושלים יש היבטים שונים ואחרים.

תשובה:

בפועל, רק מחסומים ספורים פתוחים מבוקר עד אחר הצהרים;
מעטים נפתחים שלוש פעמים ביום;
כמה מהם נפתחים רק פעם, פעמיים או שלוש פעמים בשבוע;
רבים נפתחים רק פעמיים בשנה (!) למשך ימים ספורים בסתיו ובאביב.
לוח הזמנים של פתיחת המחסומים החקלאיים משתנה מדי פעם. חלק מהמחסומים החקלאיים מרוחקים מהכפר ואחרי שעוברים אותם יש עוד דרך ארוכה לעשות אל חלקת האדמה. זה מקשה על טיפול שוטף בעצים ובשדות וגורם להזנחתם.

שעות הפתיחה לא מותירות בידי החקלאים מספיק זמן לעבד את האדמה; בחלק מהמחסומים לא ניתן להעביר כלים חקלאיים.

תשובה:

על פי הגדרת החוק הבינלאומי צבא הכיבוש מופקד על שלום האוכלוסייה הכבושה ומחויב להגן עליה מפני גורמים המבקשים להזיק לה.
פעמים רבות החיילים עומדים מנגד:
כאשר מתנחלים מתנכלים לפלסטינים ולרכוש שלהם, בשעה שאלה מוסקים זיתים או רועים את צאנם,
מתנחלים אפילו פוגעים בילדים קטנים שהולכים לבית הספר בדרך הקצרה העוברת ליד ההתנחלות.

תלונות של פלסטינים לרוב לא זוכות לטיפול משטרתי ראוי.

תשובה:

למשטרת ישראל יש רשימה שחורהinfo-icon של תושבי השטחים הכבושים, המנועים להיכנס לישראל (או לעבור מהגדה לירושלים המזרחית) בשל הרשעות מעברם הרחוק והקרוב של הפלסטינים:
שהייה בלתי חוקית בישראל (שב"ח).
אי תשלום קנסות,בעיקר קנסות תחבורה. 
סכסוכי תשלומים עם מעסיקים, ועוד.

המשטרה מגדירה אנשים אלה כ"מנועי כניסה לישראל".

תשובה:

הארגון קם בשנת 2002 על ידי כמה חברות ירושלמיות שהזדעזעו מדיווחים על אירועים במחסומים בתוך שטחי הכיבוש.
בכלי התקשורת סופר על נשים כורעות ללדת שעוכבו במחסומים, אנשים שעברו אירועי לב ועוכבו, פצועים שלא ניתן להם להגיע לבית חולים וכו’. מקרים אלה הסתיימו ברובם בצורה טרגית.
אותן נשים (אודותינו) החליטו לצאת למחסומים, מצויידות בכלי כתיבה, ולתעד את מה שהן רואות.
עם הזמן מספרן גדל, הנשים התחילו ללכת גם למחסומי הכניסה לישראל בהם עוברים עשרות אלפי פועלים ולמחסומים החקלאים.
כשהבודדות הפכו לארגון, הן החליטו שתישארנה במסגרת ארגון נשים, מתוך מחשבה שנשים, ברובנו לא צעירות, נתפסות כלא מאיימות.

תשובה:

אנחנו מאמינות כי לנוכחות שלנו במחסומים, החל משנת 2001, יש משמעות והשפעה ציבורית.
התיעוד שלנו המתפרסם באתר אמין ורצוף וקוראים אותו מדי שנה עשרות אלפים בארץ ובעולם (www.machsomwatch.org). גם בצבא יש מי שקוראים את הדוחות וביניהם כמובן החיילים, שחלקם מספרים לנו על כך.
לעיתים אנו נפגשות עם דרגים בכירים בצבא, או מתקשרות אליהם מהשטח, כדי לפתור בעיות נקודות ועקרוניות. יש לנו צוות המסייע לפלסטינים מנועי שב”כ למלא טפסים רשמיים של המינהל האזרחי ולהגיש בקשות לקבלת אישורי עבודה בישראל. אלפי פלסטינים שהצליחו להסיר את שמם מהרשימות השחורות של שב"כ, מצליחים לפרנס את משפחותיהם בעבודה בישראל.
הצלחנו לפתור בעיות מקומיות כמו אספקת מיםinfo-icon לכפרים, אישורי הגעה לבתי חולים או לבתי משפט, ובעניינים פרטיים רבים.
בשנת 2009 הורה נשיא ארצות הברית ברק אובמה למדינת ישראל להסיר מספר גדול של מחסומים בתוך השטח הכבוש. בן לילה הוסרו מאות מחסומים מבלי שבטחון ישראל נפגע כלל.
אנחנו מאמינות כי גם להתנגדותנו הפומבית ורבת השנים לקיומם, היה חלק בכך.
ההשפעה החשובה ביותר, בעיניינו, היא על היחסים בין ישראלים לפלסטינים. בעצם עמידתנו במחסומים וביצירת קשרים חמים אישיים עם רבים מהם, אנו מייצגות את החלק בציבור הישראלי שרואה בהם בני אדם כמונו, הזכאים ליחס הגון בעוברם במחסום. הפלסטינים נוכחים כי יש ישראלים שמתעניינים בהם, שמוכנים להיאבק על זכויותיהם, שלא פוחדים מהם ומבקרים בבתיהם ובכפריהם מבלי לחשוש משלטונות הכיבוש.

תשובה:

המטרת של מחסוםwatch לפעול ולהשפיע לסיום הכיבוש. הארגון קם כדי לצפות במקומות שם יש שליטה צבאית על אוכלוסיה אזרחית. לתעד את מה שאנחנו רואות: הפגיעה בזכותם של הפלסטינים לנוע בחופשיות על אדמתם בין כפר פלסטיני לכפר אחר, לעיר, לשדה ולכרם הזיתים.
אנו נוכחות שהכיבוש רע הן לפלסטינים שחיים תחת עולו הקשה מנשוא של הכיבוש והן לנו, ישראלים, שהתרגלו לשלוט על עם אחר באין מפריע. אין כיבוש נאור, ואין עם תחת שילטון כיבוש שאינו מבקש להשתחרר מעול הכיבוש.

אנו לא מציעות דרכים לסיום הכיבוש אבל ברור לנו, שצריך להתנהל משא ומתן הוגן ושוויוני בינינו לבין הפלסטינים.