דרום הר חברון, חברון, סנסנה (מעבר מיתר), צומת הכבשים, צומת זיף

דרום הר חברון, חברון.

בונים לעצמם וחוסמים והורסים לפלסטינים

לכל אורך כביש 60 חסימות חסימות חסימות ללא חיילים המאיישים ומאפשרים פתיחה עפי שי'קול דעת. מה שמקשה עוד יותר על חיי האנשים.

מיד בעיקול הדרך ליד מחסום מיתר, נתלה שלט חדש: בית בדיוק כמו שאתם אוהבים בגבעת משואה אשר בסוסיא. ומובטחים איכות בניה, קהילה חמה, שקט נפשי.

(ככה זה כשחיים עם הגב לשכנים ולמציאות)

נוסעים עוד קצת וכבר בכניסה לסמוע חסימת עפר ואבנים המחייבת התנהלות של גב אל גב לבני האדם ולסחורות.

גם הכניסה לסימיה לא רחוק משם מהעבר השני של הכביש חסומה.

ממשיכים. כארמה, חסימת סלעים ובטונדות  שוב מכוניות ואנשים מחכים משני עברי החסימה. אדם רץ אלי, חשוב לו לספר איך הם נאלצים לעשות סיבוב ענק אם צריכים לנסוע לסידורים או לבית חולים חברון או ממנה.

הכניסה לדהריה חסומה

הכניסה לעבדה חסומה. רכב שניסה לנסוע ולצלוח את הררי העפר נתקע ומתחפר.

 הכניסה לדיר ראזח חסומה - סחורות מועברות בגב אל  גב.

ליד המעין אדם עם חמור ממלא בקבוקי פלסטיק במים כאילו הוא במדבריות תימן או אפגניסטן.

בצומת דורא אל פאוואר שערים צהובים סגורים.גם לדורא וגם לאל פאוואר

הכניסה לחברון למרגלות בית חגי סגורה בשער צהוב.

בצומת הכבשים בצד שוק הכבשים פתוח אבל הכניסה לחברון דרך אזור התעשיה סגורה.

חברון

על חורבות בית הכנסת "חזון דוד", בודקה מברזנט ובה חיילים השומרים שלא יבנוהו שם שוב היהודים.

עליד קטע ציר המתפללים הסמוך למערת המכפלה התקהלות של דיירים עם מתנחל חיילים ושוטרים.

מסתבר שע' ג' קיבל אישור מעיריית חברון ומהרשות לבנות קומה שנייה לביתו. המתנחל חיים הזעיק את הצבא. לדבריו, כמי שעוסק במשפטים ומבין, אסור על פי חוק, לכל מי שגר שם, לבנות קומה שניה משיקולי ביטחון והאישור הזה איננו מספיק.

חיילים וקצינים נראים נבוכים איש לא הכשיר אותם להיות אוכפי חוקים שכאלה. אז חיים מפעיל אותם.

הוא מיד מצלם אותי ואני מצלמת אותו מצלם אותי. הוא שקט ומנומס ומסביר לי כמה החיים שם טובים לכולם וכמה חברות של אמת יש בין  מתנחלי חברון ןהפלסטינים. רק הרשות מסכסכת.

אם כך למה צריך צבא פה, אני שואלת. הרשות מתסיסה בגללה הם רוצחים בנו. אנחנו לא הורגים אנחנו רק מבקשי שלום, הוא עונה.

אולי תתחפש לערבי אני מציעה, תסתובב ככזה חודש בחברון, ותבוא תספר לי כמה טוב להיות ערבי בחברון.

אני לא צריך, הוא עונה. אני מכיר מצוין את החיים והמציאות פה.

אני מצלצלת לחנה בר"ג כי ע' לא מצליח לתפוש את מוהנד מ"יש דין". חנה מבטיחה להיות איתו בקשר.

בינתיים גם השוטר מנסה להסביר לע' שאסור לו להמשיך לבנות והחיילים מנסים למנוע.

ע' מספר לנו שהוא העיד במשפטו של אלאור אזריה ואחרי זה נלקח רישיון הסוחר ממנו לחודשיים. עכשיו, משהוחזר, החלו הבעיות עם בניית הקומה לביתו.

אחרי הרבה זמן עזבנו.

לא יודעת מה קרה בהמשך. צריך ללוות את המשפחה.

חזרנו דרך כביש 317.

שם נראה כל יותר שקט.

 אבל, הכניסה ליטא מצומת זיף סגורה וחסומה, גם שם גב אל גב. אנשים נשים זקנים וטף נסחבים עם חבילות ומחכים למכוניות שתגענה מהעבר השני.