דרום הר חברון | מחסוםווטש
...and then they blocked the road from Hawara...

דרום הר חברון

דרום הר חברון נמצא כולו בשטח C ובשליטה ישראלית מלאה. אדמות האזור הוכרזו כאדמות מדינה. הצבא והמנהל האזרחי פועלים על פי תוכנית שמטרתה טיהור אתני. פעילות הרשויות כוללת גירושים חוזרים ונשנים של תושבים, הריסת בתיהם, סתימת בורות מיםinfo-icon, מניעת עיבוד אדמה ורעייה, עקירת עצים. כל זה במטרה להתיש את התושבים ולגרום להם להתייאש ולעבור לעיר שם יהיו מובטלים וחסרי מקורות פרנסה..

אוכלוסית האזור מפוזרת על פני השטח בכמה כפרים (סמוע, דורא ואל כרמל) ובריכוזי ישוב קטנים המונים מספר מועט של משפחות. בשנות השלושים של המאה ה 19 החלו תושבים להתישב מחוץ לכפרים וחלקם עברו לגור במערות טבעיות, בסוכות אוהלים ובבתים זעירים.

עיירת המחוז יטה  נמצאת כ 8 ק"מ דרומית לחברון, מונה היום כ 64 אלף תושבים. הכפרים מכונים מסאפר יטה (כפרי הבת של יטה). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.

מראשית שנות השמונים הוקמו על אדמה  פלסטינית שששימשה לעיבוד חקלאי, מספר התנחלויות : כרמל, מעון , סוסיה, מצדות יהודה, עתינאל ועוד. מאז, סובלים התושבים מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים  ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק. ההתנכלויות כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.

בניה. המנהל אינו מאשר תוכניות בניה ולפיכך נמנעת מהאוכלוסיה הפלסטינית להתרחב בהתאם לגידול הטבעי,  לבנות בתי מגורים ואף  מבני ציבור חיוניים כמו מרפאות ובתי ספר. בעוד ההתנחלויות זוכות להרחבה מסיבית על חשבון השטחים הפלסטינים, חלקם על אדמה פלסטינית פרטית.

דיכוי מוחלט של מהלך חיים סביר לתושבים הפלסטינים
מפת דרום הר חברון

מיםinfo-icon. ההתנחלויות זוכות הקצאות מים נדיבות ממקורות בעוד שכפרי הפלסטינים אינם מחוברים. אפילו את בורות המים, ששימשו מקור מים בתק' היובש, הצבא הורס בטענה שהוקמו ללא היתר , למרות שחלקם קיימים מימי המנדט הבריטי.

אנרגיה. למרות שקווי החשמל קרובים לישובים הפלסטינים, אין הם  מחוברים לרשת החשמל. בתמיכה של אירגונים אירופים, הוקמו מתקני אנרגיה חלופית , לוחות סולריים וטורבינות לכ 18 כפרים ומספקים את צורכי האנרגיה ברמה בסיסית. (תמונה).

הריסות בתים. במהלך שנות ה 70 הוכרז שטח נרחב של  כ 30 אלף דונם  כשטח צבאי סגור. באוקטובר 1999 גירש הצבא כ 700 תושבים של 12 כפרים קטנים שגרו במערות טבעיות חצובות עוד לפני שישראל כבשה את האזור. על צווי הגירוש נכתב בגין "מגורים בלתי חוקיים בשטח אש". למרות שהתגוררו שם לפני הכיבוש. .מאז יש עתירות חוזרות ונשנות לבג"ץ באמצעות האגודה לזכויות האזרח. למרות העתירות, גל ההרס נמשך. הבולדוזרים מופיעים פתאום, ללא הודעה מוקדמת ומשאירים משפחות ען ילדיהם וטפם ללא קורת גג, בקור ובגשם בחורף ותחת השמש הקופחת בקיץ. (תמונה)

בעבר הבהירו בצבא שחלק מתכלית ההכרזה על שטחי אש וקיום אימונים בגדה המערבית היא בדיוק לפנות אוכלוסייה באופן הזה. "כאשר הגייסות דורכים, אנשים זזים הצדה", אמר בדיון בכנסת אל"מ עינב שלו, שנחשף על ידי עמירה הס בהארץ