דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום ג' 26.2.08, בוקר

צופות: 
מיכל ז', אילנה ל', חגית ב' (מדווחת)
26/02/2008
|
בוקר

מעבר מיתר (סנסנה)
 אנחנו מגיעות בשש וחצי ועוד כ-50 פועלים עומדים בתור, ועוד פועלים מגיעים. הפלסטינים קצת דוחפים אחד את השני בתור ונראה שללא צורך כי המעבר מהיר וחופשי. הם, כרגיל, מתלוננים על סגירת המחסום ביום שישי בשעה מוקדמת- אחת בצהרים. עד רבע לשבע כבר אין פועלים בתור. חלק מהפועלים מתלוננים שהמחסום נפתח רק בחמש ולא בארבע וחצי בבוקר כמו שסוכם, וחלק מהפועלים חוזרים מהצד הישראלי הביתה. יורד גשם, והלך עוד יום עבודה. אנחנו מחליטות לנסוע משם ובדרך חזרה לשוחח בשקט עם שלומי מנהל המחסום על כל הנקודות שהעלו הפלסטינים.

כביש 60
ערפל כבד וסמיך, לא רואים ממטר. היילדים בשולי הכביש הולכים לבית הספר. כמעט ואין כלי רכב ולא רואים בשום מקום ג'יפים של הצבא שמכינים מחסומי פתע.


חברון

ערפל סמיך בכל מקום. אנחנו מתעכבות במחסום בית המרקחת – השרת החביב של בית הספר לבנים נמצא שם ופעילי השלום גם הם. היום לא בודקים את הילקוטים של הילדים בדרכם לבית הספר – הילדים  די נדהמים מהחידוש – כמה מהם פותחים את הילקוט עוד לפני שהחייל מבקש. מסתבר שעל אף ההוראה של בית המשפט העליון שאין לפתוח ילקוטים של ילדים מתחת לגיל 12, לחיילים יש הוראה לפעול על פי שיקול דעתם. החייל של היום החליט לא לבקש, החיילים של אתמול  ביקשו כמעט מכל ילד, ובגשם השוטף הילדים פתחו את הילקוטים. השרת מזמין אותנו לבית הספר (אל איברהמיה), שם הוא מראה לנו את התמונות שהם פיתחו, בהן הילדים מצווים על ידי החיילים לפתוח את הילקוטים – התמונות מסודרות במין  תערוכה באולם המרכזי של בית הספר.

במחסומי מערת המכפלה עיכבו מורים. מיד כשאנחנו באות משחררים אותם. מחסום תרפ"ט שומם, מחסום תל רומיידה – שומם. מחסום בית המריבה שומם – כל הרחובות כמעט ריקים מאדם, כנראה בשל השעה המוקדמת ומזג האוויר. בדרך לבית המריבה – מרוחים כמה גרפיטים חדשים "נקמה". אין אנשים ושומם. 

להזכירכם  - אנחנו משוטטות  רק באזור H2. החיילים לעומת זאת, יכולים להסתובב גם באזור H1. תמונות הזוועה שראיתן בתכנית "עובדה" נלקחו באזור H1.

כביש 356  317 – אין  תנועה אך יש ערפל סמיך.

מעבר מיתר (סנסנה)

בתשע וחצי אנחנו שוב בסנסנה, נעצרות להיפגש עם שלומי על מנת להעלות בפניו את הבעיות במחסום. הוא מודע לכולן  ומספר לנו את הדברים הבאים :

1. המחסום נפתח כל יום בארבע וחצי, אך רק כשלושים פועלים מגיעים בשעה הזאת. יתר הפועלים מגיעים בבת אחת בחמש וחצי ..... ביום ראשון המחסום נפתח בארבע. ביום ראשון עוברים 1500 פועלים – בשאר ימי השבוע עוברים 700. (בערך)

2. שתי העמדות החדשות נבנות והוא מקווה שהן תפתחנה בהקדם. הקבלן עובד כל יום. כשהן תהיינה מוכנות הוא חושב  שאחרון הפועלים יעבור בשעה שש וחצי.

3. כששתי העמדות החדשות יהיו מוכנות, ביקורי משפחות האסירים לכלא נפחא, קציעות ולבתי הכלא בבאר שבע יעברו דרך מחסום סנסנה – הוא כבר מטפל בסידורים עם אנשי הצלב באדום בחברון.

4. הסיבה לכך שיש הרבה אוטובוסים של ביקורי משפחות אסירים בבת אחת ולכן ההמתנה היא ארוכה נעוצה בסידור שבין הצלב האדום וממשלת ישראל: ממשלת ישראל מתנה את הביקור בליווי משטרתי של האוטובוסים עד לבית הכלא. הליווי המשטרתי ממתין בבתי הכלא עד סוף הביקור. הצלב האדום משלם עבור הליווי הזה. כל שעת עבודה של שוטר עולה לצלב האדום 400 ₪. לכן הצלב האדום חוסך ומקבץ הרבה ביקורים ביום אחד – על אף זמן הבדיקה הארוך.

5. שלומי מספר לנו שבצלאל טרייבר, מנהל יחידת המעבריםinfo-icon, מבקר היום באחת עשרה וחצי במחסום סנסנה ואומר לנו שכדאי לנו לבוא על מנת ללחוץ עליו לגבי הארכת שעות הפתיחה של המחסום ביום שישי. מסתבר שצריך שאנשי המשטרה הצבאית יהיו במקום על מנת שיקלידו במחשב את הפרטים של החוזרים. כיום הם לא נמצאים בימי שישי אחר הצהרים וזאת הסיבה שהמחסום נסגר מוקדם.

חזרנו למעבר מיתר (סנסנה) מאוחר יותר באותו יום ונפגשנו עם בצאל טרייבר. הדגשנו בפניו את הצורך לפתוח את המחסום ביום שישי עד שעה מאוחרת. הפועלים מגיעים ממצפה רמון, מירוחם ממקומות רחוקים נוספים – והם לא יכולים לגמור את יום העבודה מוקדם כל כך על מנת להספיק ולהגיע למחסום עד השעה 13. הוא שמע אותנו בנימוס, אמר שהדבר כבר על סדר היום והבטיח שיודיענו על החלטתו.

עוד סיפר לנו שמחסום תרקומיה החדש ייפתח למעבר אזרחים הולכי רגל, ולא רק סחורות, בסוף מרץ.