דרום הר חברון, חברון, סנסנה (מעבר מיתר), יום ג' 17.5.11, בוקר

צופות: 
חגית ב. ומיכל צ. (מדווחת)
17/05/2011
|
בוקר

משמרת בוקר 7.00-10.00

שגרה לאחר הסגר

במחסום מיתר כל הפועלים עברו  לצד הישראלי. אין ביקורי משפחות.

 

כביש 60

שקט יחסית לימים אחרים.

למרגלות מצפה אשתמוע נשתל כרם קטן. האם זה סימן להעמקת שורשי המתנחלים שם?

בדרך המובילה לעבדה חיילים מעכבים מכוניות לביקורת אך משחררים מהר.

ילדים רבים בדרכם לביה"ס בצומת דורא - אל פאוור.

גם בשוק הצאן שבצומת הכבשים חיילים עומדים אך לא מפריעים, למעט בעצם נוכחותם.

  

חברון

הכניסה לקרית ארבע הולכת ונראית יותר ויותר מפוארת. הכיכרות נשלמות . מעניין אילו דקורציות ישימו בהן.

השומר בכניסה מחייך באירוניה  ושואל: "נו, איך חגגתם את יום הנכבה?"

ענת כהן חולפתעל פנינו ומצליחה להעביר בנו צמרמורת רק מעצם נוכחותה. אנחנו שמחים לראותשנסעה לענייניה ולא סבה על עקביה כדי לריב איתנו.

בכל המחסומים של חברון חיילי גבעתי ומשמר הגבול מוצבים כרגיל אך לא נראים מעוכביםinfo-icon בשום מקום.

פגשנו את נשות הC.P.T . הן שוב מבקשות להביע צערן על לכתה מאיתנו של חברתנו תמר גולן. הן מספרות גם שאתמול במחסוםתרפ"ט  עמדו משני צדדיו אנשי העיר הפלסטינים מזה וחיילי צה"ל מזה. אלה צעקו וזרקואבנים ואלה זרקו רימוני עשן.

נכנסנו לבקר בבתי הספר 'אל איברהמיה' לבנים ו'אל פייחה' לבנות הסמוכים זה לזה וסמוכים גם למתחם מערת המכפלה.

ביקשנו לתאם ביקור של סטודנטים ממכללת "ספיר" בבתי הספר האלה בעוד כשבועיים.מנהל ביה"ס לבנים מטלפן לאן שמטלפן ומקבל אישור לביקור. השיחה איתו קולחת. הוא מספר שזה ביה"ס שלמד בו כילד, הפך בו למורה ועכשיו הוא מנהל אותו.

כל חייו הוא פה. יש לו קליע ברגל משנת 2001 אבל הוא מאמין שהעם הפלסטיני ועם ישראל יכולים לחיות יחד בשלום. הבעיה, לדבריו, היא במנהיגים. על זה אין לנו ויכוח.

חגית מספרת לועל משפחת בק שהיה לה רכוש בחברון, אבל בשנת 1981 באו לראש העיר נאטשה ונתנו לו אתהקושאן שהיה להם. הם וויתרו על הכל עד שיגיע השלום.

מנהל ביה"ס מראה לנו תמונות של מתנחלים התוקפים את הילדים, אך מציין שלאחרונה יש  רגיעה.

בביה"ס 'אלפייחה', לבנות, המנהלת מספרת על סגירת ביה"ס בכל פעם שיש חג יהודי ועלעיכובים כמעט מדי בוקר במחסום שליד הכניסה הפלסטינית למערת המכפלה. אנחנומציעות לעזור בנושא כפי שעזרנו בביה"ס קורדובה שליד מחסום בית המרקחת. היא אשה גאה ומעוררת כבודואומרת שהיא לא מוכנה לקבל עזרה אם  שאר התושבים ממשיכים להיבדק. היא לא אומרת זאת מפורשות אבל המסר שלה הוא: "לא צריך להיות שם מחסום וזהו. איש לא צריך להיבדק בצאתו מביתו לעבודה וללימודים". מה יש להוסיף?

באשרלבקשת סטודנטים לבקר אצלה היא מביעה קצת הסתייגות ומבקשת לתאם עםהממונים. בנוסף היא שואלת אם נוכל לעזור לה לארגן טיול לגן החיות התנ"כי בירושלים. אנחנו ננסה.

 

כביש 60

יצאנו, נסענו עד בית ענון. קוביות ועוד קוביות ועוד קוביות משני עברי כביש 60 בכניסות לבית ענון ולחברון.

גם רכב צבאי בודק כלי רכב אך ממהר לשחררם בהגיענו.

חזרנו דרך כביש 317. שם הכל נראה כרגיל.