דרום הר חברון, מסאפר יטא, סוסיא, סנסנה (מעבר מיתר)

כל הפרצות בגדר שליד מחסום מיתר נחסמו. אין יוצא ואין בא לאורך הגדר באזור הזה.
נסענו לפגוש את נצר נאווג'ע מסוסיא מכיוון שסיפר שהוא במפגש רב משתתפים עם בעלי אדמות בג'ימבה (אזור גדול במסאפר יטא, על סף מדבר יהודה) ועורכי דין פלסטינים, שהתכנסו ליד אמנזיל, לא רחוק ממחסום מצדות יהודה. הסיבה למפגש היא הודעה שקיבלו מהשלטונות שיש תוכנית לסלול שם דרך רחבה מכיוון שזה אזור של שטחי אש.

עפ"י בקשת נצר, נשארנו רחוקים ממקום ההתכנסות ודיברנו רק אתו. לדבריו הם מחכים לנציגי הצבא על מנת לשמוע ולהשמיע, ולדרוש שלא יפגעו באדמותיהם. לשאלתי, האם יש סיכוי שהתוכנית תרד מהפרק, ויתחשבו באנשים, אמר שלא יודע אבל קרה בעבר שבמאבק משפטי הם זכו. שאלתי אותו האם יתכן שהתוכנית נובעת מכך שחבל הארץ זה, ארץ של אף אחד, הפך להיות מקום ששב"חים יכולים להגיע משם לעבוד בישראל, עכשיו, אחרי שחסמו את הפרצות בגדר ההפרדה.

נמשיך להיות בקשר לגבי התוכנית, להתעדכן וגם להגיע לשם ולתעד את המצב.

סוסיא:

שרה, הבת של עזאם, מספרת שמתנחלי סוסיא, בליווי הצבא, מקשים עליהם, ולא נותנים להם לרעות את הצאן בשטחיהם. כל החורף גורשו כשהלכו לרעות, וגם לא נתנו לאנשים לעבד את שדותיהם וכרמי הזיתים.

בנוסף, מסתבר שיש פעילות מתמדת מצד כוחות הביטחון (היא לא יודעת להסביר מי הם) של החרמת רכבים, בטענה שאין להם רישוי. שרה מספרת שהם חוסמים את הדרך ליטא ומחרימים רכבים. השיטה היא להטיל מחסום פתע בימים ושעות לא קבועים. הבעייה שלהם היא שאין באפשרותם לקנות ולתחזק רכבים חוקיים, וקשה להסתדר ולחיות שם ללא רכב.

ברור שגם אלו פעולות של הצרת צעדים ויצירת קשיים כדי להמאיס את החיים של מי שנאחזים באדמתם.

נסענו לראות מאיפה מגיעים כוחות הביטחון לפעילות זאת. ראינו את הבסיס של הצבא שנמצא מאד קרוב לנקודה של סוסיא הארכיאולוגית, וצופה על הדרך ליטא. בדרך לשם, על סלעים גדולים, נכתבו כתובות באנגלית ובערבית. תרגום של מוחמד: "על האדמה הזאת שווה להאבק = לחיות."

לפני שנפרדנו הראתה לנו בתו של עזאם איך היא מכינה עפיג, שזו אבן יוגורט מסורתית. מכינים אותה בתהליך של התססת היוגורט והפרדה בין הנוזלים למוצקים. אבן היוגורט היא מלוחה מאד וארומטית, משמשת לתיבול (למשל גירוד מעל סלט) ואין לה תאריך תפוגה.