דרום הר חברון, סוסיא, סנסנה (מעבר מיתר)

מחסום מיתר - חניה עמוסה. מכוניות חומות גם על הגבעות מכל צד. הדוכנים שוב פועלים. כוח החיים חזק מכל.   אוטובוסים בחניה מעידים על ביקור משפחות האסירים.

סוסיא
אנשי חברת מקורות מטפלים בצנרת ובברזי המים. ניתן לראות בתמונות איך השיברים הושמו בכלובים. הצנרת עוברת ליד כפר סוסיא הישר להתנחלות סוסיא מבלי לספק גם להם מים. 

בפגישה עם נצר הוא מספר: למצפה יאיר ולאביגיל מספקים מים. להם לא. מראה מסמך המעיד על משא ומתן בעזרת עורכי דין בנושא. הם מוכנים לשלם. תושבים שקופים שעדיף לשלטונות שילכו משם. נצר מספר שוב את ההיסטוריה: 4 דורות משפחת נוואג'עה נמצאת שם. קודם היו ליד הר עמשא.
חינוך: אין תקציב לגן ילדים. יסודי יש להם שם. תיכון לומדים בא-תוואני. בסה"כ 32 משפחות, כ-500 נפש פזורים שם בסוג של מבנים אוהלים.
נצר מספר שב-1982 החליטה פליאה אלבק, אז פרקליטת המדינה, שאלו אדמות מדינה ומכיוון שאינן מעובדות הן לא פלסטין. ובנו שם את ההתנחלות. אחרי ההחלטה נתנו להם הזדמנות להתנגד מבלי ליידע אותם והיום כשהם מנסים לעבד לפעמים מצליחים לחרוש ולזרוע בסיוע ארגונים מחו"ל. ולפעמים המדינה הורסת. לדבריו מאז שהתחלפו שופטי בית המשפט העליון המצב החמיר. יש נגדם 105 צווי הריסה של כל המבנים כולל מרפאה וכו'. הם לא יודעים מתי זה יקרה. רוצים שיעברו ליטא. מה שעוזר להם אלה המשקיפים מחו"ל שבאים להיות איתם וכותבים דוחות.