דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום א' 29.6.08, בוקר

סטודנטים אורחים: דנה ודורון

06:30 – 10:30

מעבר מיתר-סנסנה
הגענו ברבע לשבע. כל הפועלים עברו ואלה שאך הגיעו עברו את הביקורת במהירות. פועלים קידמו את פנינו ב'בוקר טוב' מאיר וציינו שכך המצב כבר שבועיים, מאז שנפתחו 2 עמדות בדיקה נוספות. שלומי אמר שעוברים כ-1200 פועלים כיום (במקום 800 בזמן שהצבא הפעיל את המקום) וערוך לקלוט, ללא כל קושי, מספרים גבוהים יותר. רב שלומות לשלומי.

כביש 60 
עדיין, למרות כל הדיבורים על ההקלות למרקם החיים של האוכלוסייה, היציאות העיקריות לכביש 60 מדהרייה, מסמוע, מכרמל, מדיר ראזק ועוד חסומות. תלוליות עפר, בטונדות וסלעים חוסמים לאורך הדרך את העלייה לכביש.

בצומת שיוך ניצב, כהרגלו, ג'יפ של משמר הגבול. אין מעוכבים. אדם אחד העיר שהחיילים במקום מעכבים צעירים וילדים מדי יום גם לפרקי זמן ארוכים, של שעות (!), בשמש הקופחת.

חברון
הגענו אחרי השעה שמונה לחברון. נוכחות צבאית, כרגיל, בכל פינה וסמטה. אין מעוכבים ואין עוברים ושבים בעמדות הבדיקה של תרפ"ט ובמחסום בית המרקחת. במעלה תל-רומיידה חושש חייל לאפשר לנו לעבור ומתקשר לממונים, ומיד גם מתנחל ניגש לחייל כדי שיהיה ברור מי מנהל את העניינים במקום.

בפוסענו ברחוב השוהדא השומם, שרק עציץ גרניום מאיזה חלון, או אדם שלפתע יוצא ומטאטא את מפתן ביתו, מצביעים על חיים באי-אלה מהבתים המוגפים, ועל השאיפה האנושית לטפח נוי ויופי גם בתוככי הקן הארסי, עט עלינו עופר הבריון, מצויד בוידאו ובפה מלוכלך, ובהמשך הצטרפו גם שאר הולכי הבטל ורוחשים סביבנו כעדת צרעות. "רבין נתן נשק לאויבים וברוך השם עכשיו הוא בקבר ובקרוב גם אתן", זו רק אחת מהפנינים שנזרקו לעברנו (כן, וגם ביצה מאחד הבתים בשכונת אברהם). קצין משטרה הגיע וביקש מאתנו את תעודות הזהות, כי יש כאן סכנה "להפרת הסדר הציבורי", והוא שומר עלינו, ומבקש את טובתנו.

חשבנו לעצמנו שאם אנחנו חשנו משהו מהאלימות והשנאה המבעבעים במקום, כמה אומץ ונחישות נדרשים לפלסטיני שמטאטא את חזית ביתו בלב המאפליה.