דרום הר חברון, חברון, סנסנה (מעבר מיתר), צומת הכבשים

צופות: 
חגית בק (מצלמת ומדווחת); אורחות: סו ופולי, מרצות מאוניברסיטת יורק שבבריטניה
21/03/2016
|
בוקר

היום התלוו אלי שתי אורחות, סו ופולי, מרצות מאוניברסיטת יורק שבבריטניה.

היה חשוב לי להפגיש אותם עם אנשים שיספרו את סיפור הכיבוש ולא רק מראה עיניים.

 

התחלנו ממחסום מיתר – קשה לראות את  ארכיטקטורת הרוע .

 

זה  לא דומה וזה לא מזכיר שום נקודת גבול אחרת בין שתי מדינות בעולם. לפולי זה הזכיר מכלאה של בעלי חיים.  פגשנו שם את  משפחות האסירים לפני צאתם לביקור בבתי הסוהר בארץ.  ארבעה אוטובוסים יצאו היום, ילדים קטנים  ואימהות.

 

נכנסנו לפאתי דהריה  לראות את המשפחה  שעל קירות ביתה בדהריה בוצעה פעולת תג מחיר – טרור יהודי של שריפת מכוניות וכתיבת כתובות. שוחחנו עם בני המשפחה שרצו לדעת מה תוצאות המשפט  כנגד אלה ששרפו את המכוניות. זמן העדות שלו בבית המשפט בבאר שבע היה נפלא בעיניו. טעם החופש, (אנחנו לקחנו אותו לתת את העדות). לא ידעתי מה לענות לו. בעודנו משוחחים  הגיע אלינו ח'ליל נאמורה שסיפר ששלשום בשלוש לפנות בוקר נכנס הצבא אל ביתו ועשה את ההרס הבא:  (חלק הם כבר הספיקו לסדר).

cid:96AC825C-4536-4DD7-818D-C0FE7FE0DFAB  

הם חיפשו את האבא בן ה-48 וטענו שהוא זורק אבנים. תפסו אותו והוא נמצא עכשיו במחנה עופר ללא משפט – המשפט שאמור  היה להיות ביום חמישי נדחה.  כל המשפחה הסתובבה סביבנו, הילדים הצעירים  לא האמינו שיהודיות יכולות לבוא בלי נשק - חלקם ממש פחדו מאיתנו. הצבא פשוט לא מבין מה קורה לאנשים בפשיטות הליליות האלה וכמה נזק  בלתי הפיך הם  גורמות.

שאלנו את ח'ליל אם אבא שלו הוא חבר בחמאס.... לא, מה פתאום. ואני לא מבינה מה יש לעצור בן אדם  בן 48 ללא משפט?  גם פולי וסו לא הבינו.  

 

נכנסנו למכולת  בדורה אל פאוור ודיברנו עם החבר'ה שהיו במכולת. גם הם סיפרו סיפורים דומים על כניסה בכל שעות הלילה לבתים ומעצר של ילדים בני  אחת עשרה ושתים עשרה ....  כמה אתם עוד יכולים ללחוץ אותנו... אתם גוזרים על עצמכם גזר דין מוות. החיילים שלכם צריכים להרוג בני עשר.... הייאוש והכעס ניכרים בכל.

אדם יוצא לחברון לסידורים ומוצא את עצמו מחכה במחסום לפחות שלוש שעות ביום, אם לא יותר. מה אתם חושבים שאנחנו לא בני אדם?   

 אני כבר רגילה לסיפורים האלה ... אבל לחוות אותם במחיצת בני אדם חדשים זה מטלטל.

 

בצומת הכבשים סגרו את השער - והתנועה לחברון  מיטא צריכה למצוא דרכים חלופיות – מה שלוקח בדרך כלל עשר דקות נסיעה ייקח עכשיו שעתיים.

 

נכנסנו לחברון דרך גבעת גל ובאנו לבקר את משפחת תמימי – גילינו ששלשום צה"ל סגרinfo-icon את החיבור הטבעי  בין השכונה הזאת לבין שאר חלקי חברון.  איך הם מגיעים לחברון  שאלתי את תמימי .. דרך צומת הכבשים... הוא עדיין לא ידע ששם חסום.  

כך משיגים שליטה בהעלמת מידע ובחסימות שרירותיות חדשות לבקרים.

החסימה החדשה - ופולי וסו משוחחות עם תמימי.

 

אצל משפחת תמימי הסתיים הסיור כי פולי הרגישה לא טוב וחזרנו לבאר שבע.