דרום הר חברון, חברון, מעבר דורא-אל פאוואר, סעיר, צומת הכבשים, יום ד' 27.2.13, בוקר

צופות: 
חגית בק מיכל צדיק (מדווחת ומצלמת)
27/02/2013
|
בוקר

תמונות

1. משטרת ישראל עוצרת כלי רכב בכניסה ליאטא, בשטח A האסור לאזרחי ישראל.

2. חסימה חדשה [מאתמול]  בין הכרם של המתנחל מנחם לבני לבין הכניסה לבני נעים.
 

דרום הר חברון

נסענו לחברון דרך כביש 317 כי קבענו פגישה עם בחור מיאטא, לתת לו מתנה מחברותינו הצפוניות וממני לרגל הולדת בנו. הוא מודה מאד ומרגיש לא בנוח "לא מספיק שאתן עוזרות לי, גם מתנה?"

אני מאחלת לו שיוכל במהרה לפרנס את משפחתו ולא יזדקק לנו, ובינתיים אנחנו כנשים מבינות אישה לאחר לידה ומבקשות שיקנה לה ולתינוק כל מה שצריך.

בינתיים, מספרים אנשים שהמשטרה, למרות האיסור, נכנסת לשטח  A ביאטא ועוצרת וקונסת אנשים.

אכן ראינו אותם, ושאלנו את השוטרים אם מותר להם. "בודאי", הם אומרים, "כי הרכב שלנו ממוגן והוא רכב בטחון" אז מותר להם ובכלל "אל תבלבלו לנו את המוח ותלכו מפה". ברכב המעוכב שוכב ילד קטן בן חמש, חולה. לדברי השוטרים הכל בסדר איתו, הם דיברו והתלוצצו איתו, ורק עכשיו בגללנו הוא מעמיד פנים שהוא במצב קשה.

לא רצינו להיות גורמי סיבוך, אז "הפרענו" להם רק עוד קצת ונסענו בתקווה שהעניין יסתיים במהרה. כדאי לבדוק אצל דובר משטרת ישראל האם הם מחוץ \ מעל לחוק ומותר להם להיכנס לשטחי Aממש כמו שמותר להם לחנות בחניית נכים וכו'?!

 

בני נעים, סעיר, צומת הכבשים, דורא אל פאוור

נסענו לאיזור כרמו של המתנחל מנחם לבני, הגובל בעיירה בני נעים. ואכן, חסימה חדשה בינו ובינם. 'אתמול היו התפרעויות', אומרים לנו. ראינו את האבנים והלכלוך שנשאר מהזעם.

רצינו לראות אם בכביש 60, ובמיוחד בכניסה לסעיר, ישנם סימני ההפגנות מהלוויית העציר שמת בכלא קישון שהיתה שם אתמול.

למעט נוכחות צבאית - גם בצומת בית ענון וגם בכניסה לסעיר - הכל שקט.

גם בחזרה, בצומת הכבשים ובצומת דורה אל פאוור נראה שתגברו את החיילים שירדו מהפיל בוקס, ואנשי מילואים מסתובבים שם.

 

חברון

על הגג של באסם - שאמירה הס כתבה על סבלו בשל קרבתו לבית המריבה - חודשה עבודת הבניה. נקווה שבריוני המתנחלים יניחו לו.

בעיקול 160 ילד קטן - בן 12 אומרים לנו - מעוכב. החיילים אומרים שזרק אבנים. כשהגענו, אמו ועוד מבוגרים מדברים עם אנשי הצבא. לאחר דין ודברים משוחרר הילד והולך עם אמו לביתו שבשכונת ג'אבל ג'והר. מלבדנו, עומדים שם אנשי ה- TIPH ורושמים את פרטי הארוע. אנחנו מביעות חשש שעכשיו שוחרר הילד בגלל נוכחותנו ובלילה יבואו ויעצרו אותו. נתנו טלפונים ובקשנו שיודיעו לנו אם כך יקרה.

ברחוב השוהדא חיילים בכל פינה. יש גם נוכחות משטרה ליד בית הקברות. לוויה נערכת שם והמשפחה "זוכה" לליווי צבאי ומשטרתי.

"למה?" שאלנו. שוטר ותיק ומוכר אומר לנו שמאבטחים את הציר בזמן הלוויה. החיילים קוראים לו ציר שיקגו.

המשכנוברחוב השוהדא. שני חיילים ליד כיכר גרוס עוצרים אותנו: "מותר לכם לנסוע כאן?" הם שואלים. "תמיד", אנחנו עונות. "מה יום מיומיים?"

"אסור" הם אומרים.

"ומי אתה?", שואל אחד מהם כשמבטו נופל על מ. נהגנו.

"אני בן אדם", הוא עונה.

החייל  - עם עודף מוטיבציה - מבקש לעכב ולבדוק את זהותו של מ. אנחנו מודיעות לו שאין סיבה לשום בדיקה ועיכוב, ואנחנו נוסעות הלאה למורת רוחו. באוזנינו מהדהדות צעקותיו שנעצור.

מישהו כנראה הסביר לו שהגזים. יכולנו להמשיך בדרך. לאורך כל המחסומים ברחוב השוהדא ובתל רומידא החיילים,  כרגיל.