דרום הר חברון, חברון, סנסנה (מעבר מיתר), יום ב' 29.11.10, בוקר

צופות: 
נתניה ג. יהודית ק (מדווחת), מוחמד
29/11/2010
|
בוקר
אורחות: ניקול ופטי 

סנסנה-מיתר 

השעה 6:45.
רק משפחות האסירים וכמה גברים בודדים נותרו במכלאות. בשעה 6.55 הם החלו לעבור. פגשנו את מארן מהצלב האדום שאומר שסנסנה יותר יעילה מתרקומיא (דומני שפעם האחרונה הוא אמר ההפך!). עלי מהמת"ק הפלסטיני שאל איפה מיכל - סיפר שהיום היו שלושה חלונות בידוק פתוחים וחוץ מיום ראשון הכל תקין כאן כל עוד המכשור פועל. זאת בניגוד לדוחק הנוראי שראינו בשבוע שעבר. אז גם כאן כנראה תלוי עם מי מדברים...דרך אגב, אלה שטוענים שהפלסטינים היו צריכים להתארגן  ביניהם כדי למנוע את ההתנפלות - צריך לקחת בחשבון שהם באים מכל רחבי הר חברון, עם מכשולים ומחסומי פתע בדרך ואין דרך לתכנן את הגעתם באופן יותר מבוקר. הפתרון היחידי והאמיתי - אם כבר יש מחסום אז כדאי שיהיה עם יותר נקודות בידוק ויעילות. סמיר, בעל הפלאפל שהאוהל שלו הוחרם, כנראה יקבל אותו חזרה בימים הקרובים. אז למה לקחו אותו?  כך. 
 

כביש 60

בסמוע חיילים בג'יפ בודקים אנשים שנכנסים לכפר.
דורה -על פוואר- פתוח. חיילים עומדים בכביש שעולה לבית חגי ובכניסה לאזור התעשיה של חברון. 

חברון

אחרי הסיור והביקור המסורתי אצל עבד, לקחנו את האורחות לטיול רגלי לאורך ציר המתפללים. כשהגענו לחצי הדרך נתקלנו בקבוצה של 5-6 חיילים עומדים מחוץ לאחד הבתים ודורשים להיכנס. מבפנים שמענו קול מחאה נשית ויללות של ילדים. עמדנו בצד כדי להשקיף. הגיע גם נציג של ארגון TIPH שלא התיחס אלינו במיוחד והלך להביא תגבורת. בינתיים מפקד הכיתה הלך והביא את בעל הבית, שהזמין את החיילים פנימה. אנשי ה- TIPH , כ-4 איש, ואנחנו - נתניה ואנוכי - בעקבותיהם.  הבית משקיף על הציר וכמו שהסביר לי איש ה TIPH אפשר משם לירות על עוברים ושבים. אחרי כמה דקות כל הגברים - חיילים ומשקיפים - עזבו ואנחנו והאורחות נשארנו לדבר עם משפחת ג'אבר. מסתבר שהם 11 נפשות, שתי משפחות אחים שכל שבוע זוכים ל"ביקור שבת/אלמנת קש" מהחיילים, שסוגרים אותם בחדר אחד, לא מאפשרים להם לצאת אפילו לשרותים ומונעים מהם לקחת אוכל אתם. ראינו שלושה פעוטים ובטח יש עוד. החיילים משאירים בלגן ולכלוך. אומנם הבית היה נקי ומסודר להפליא אך מאוד מרופט עם כתמי עובש על התקרה וצבע מתקלף. בעל הבית סיפר שהוא רוצה לתקן ולטפל ברטיבות אך המנה/צבא (לא ברור) מונעת זאת ממנו ומאיים לנתק את החשמל שלהם. לקחנו פרטים למסור ליש דין וגם נתנו למשפחה את הפלייר עם מספר הטלפון של המוקד להגנת הפרט. הבהרנו להם שמאוד לא בטוח שהפניות האלה יעזרו, אך שווה לנסות. העברנו את הפרטים גם לחנה בר"ג ולמיכל צדיק. הסיפור הקשה שלהם מעיד על הייסורים היום-יומיים של פלסטינים. והאם החיילים היו נותנים לנו להכנס אתם בלי נוכחות ה TIPH  והאם נוכחותיו בציר מנעה מהם לפרוץ לבית במקום לחכות בסבלנות? אין לדעת.