אלמנת קש

נוהל אלמנת קש הוא תהליך של החרמת בית מאוכלס, לשימוש הצבא. הצבא מקצה לדיירי הבית מקום מחיה מצומצם (חדר) אך כמעט ואינו מאפשר להם קשר עם סביבתם.
בספר מראה מקום  של גלעד עברון מובא תיאור הנוהל הזה: ...אותו לילה החלו גשמים לנקוב בטיפות כבדות את האדמה ולהינתז מהסלעים. כבלים היטלטלו ברוח כנגד עמודי צינור נוטים על צדם, האדמה ניגרה בבוץ חלקלק, יונק, הברקים הבהבו במרחקים וקור עז פשט בהרים. אחרי חצות הלילה נפלה ההחלטה שאין לאפשר לחיילים לשהות באוהלי השדה המתעוותים להקיא ברוח. זקיפים תורנים הוצבו בחוליית הפיקוד הקדמית ושאר חיילי היחידה חלחלו לתוך בתי האבן של הכפר. הם העירו משנתן משפחות של כפריים, בדקו את חדרי הבית, העמידו שומר, הורו לבני המשפחות להצטמצם וכעבור זמן קצר מילא הבל פיהם הסמיך של החיילים הישנים את החדרים שהוחרמו, וקול נחירה בעל ביתי בטוח נתחב באוזני דיירי הבית המכווצים שהפכו לזרים בביתם.