דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום ד' 26.3.08, בוקר

צופות: 
ציפי ז' ומיכל ש' (מדווחת)
26/03/2008
|
בוקר

מעבר מיתר (סנסנה)
 השעה 6:30. אוטובוס של ביקור אסירים ממתין.

עשרות חקלאים לא הורשו לעבור ונשלחו הביתה, זאת למרות שאישוריהם תקפים עד אמצע יוני. שלומי אומר שהמעסיקים כנראה דיברו עם לשכת התעסוקה וביטלו את ההיתרים. את החקלאים, שאומרים שבשאר המחסומים כן נותנים לעבור, הוא שולח למנהל האזרחי בחברון.

בצדו הישראלי של המחסום אומרים הנהגים שגם היום וגם אתמול לא הותר ל300 חקלאים לעבור, בגלל שהמעסיקים הפסיקו לשלם על ההיתרים (מאוחר יותר שוחחנו עם טארק מהמנהל האזרחי שאישר זאת). אף אחד לא טרח להודיע על כך לחקלאים, שהתעוררו מוקדם, נסעו למחסום וחיכו בלי סיבה.

7:00 – מהרמקולים במחסום שומעים צווחות בעברית: "אתם מבינים מה אני אומר? כל הדברים שיש לכם בתיק- תוציאו!". הפועלים חולצים נעליים ומסירים חגורות ומעילים. איזור הבידור עם הכלבים מוסתר על ידי בד ירוק כך שלא ניתן לראות מה קורה בו.

7:10 – עזבנו את המחסום. אוטובוס מבקרי האסירים נותר באותו המקום.

כשאנחנו עוברים שם בדרכנו חזרה - המקום ריק. השעה 9:40.
בזמן הנסיעה ציפי דיברה עם נאסר, פעיל תאעיוש ובצלם, שצריך להגיש חמש תלונות במשטרת קריית ארבע. הוא הגיע לתחנה ושם אמרו לו שהוא לא יכול להגיש את חמש התלונות באותו היום – כל תלונה ביום אחר. כך, כל תלונה דורשת שתי נסיעות ובזבוז יום עבודה וזמן יקר.

כביש 60

7:30 – בצומת הכבשים ודורא-אל פאוור אין צבא.

על כביש 60 שני ג'יפים צבאיים, במרחק מספר מטרים זה מזה, עומדים בצדי הדרך. ב 8:15 הם עדיין שם.

חברון

7:45 – הילדים הפלסטינים (להם אסור לנסוע פה ברכב) הולכים על הכביש לבית הספר. 

במחסום בית המרקחת שני מתנדבים של ה- CPT. הגברים שעוברים את המחסום נדרשים לפתוח את מעיליהם, למרות שזה עתה עברו את המגנומטר. חייל בודק תיק של ילד שנראה בכיתה ב'. בזמן שהותנו במחסום כל העוברים נדרשים לפתוח בפני החייל את התיק. מגיע ילד על כיסא גלגלים. מתנדב ה-CPT פותח לו את השער המלופף בסליל תיל עם דוקרנים. המתנדב אומר שרוב העוברים לא נבדקו ושהבוקר יחסית טוב. הוא מספר שזה מטורף שלפני שלושה שבועות,  ביומיים שלא בדקו אף אחד מהעוברים במחסום, הגיע מנהל בית הספר והודה אישית לחיילים על שנתנו לילדים לעבור בעירם שלהם ללא בידוק (חוץ מצפצוף המגנומטר והפגישה עם חייל חמוש על הבוקר).

מחסום תל רומידא: כמעט ואין עוברים. שני החיילים יושבים עייפים בעמדתם (8:00).

מערת המכפלה: אין מעוכביםinfo-icon.


כביש 60 בחזרה לבאר שבע

על כביש פני חבר מעוכבים מהשעה 7:30 עשרה פלסטינים עם אישורים. לצידם עומד רכב ואן עם לוחית רישוי צהובה, תקוע בין חסימות העפר. הסיבה לכך שהרכב לא נוסע על הכביש היא שהיציאה מבני נעים חסומה. הם מספרים שכאשר האוטו נתקע הלך הנהג להביא טרקטור. בינתיים הגיעו חיילים והנהג מסרב לחזור "כי הוא מפחד שהחיילים ירביצו לו". החיילים אומרים שאף אחד לא יכול ללכת עד שהנהג יחזור. אחד המעוכבים (מבוגר, חולה לב ולא מרגיש טוב) מתלונן בפני החיילים ומבקש שישחררו אותם ויקחו את האוטו. החיילים בתגובה מתחילים להאשים את המעוכבים בפיגוע בדימונה.

עוברת נערה שהולכת קילומטרים ברגל כדי להגיע לבית הספר.

המעוכבים מתקשרים אל הנהג שאומר שהוא מפחד לחזור. הם מתלוננים והחיילים עונים להם: "תדברו יפה".

הם מספרים שהנהג מפחד לבוא כי החיילים תופסים את האנשים ומרביצים להם. אם הכניסה לבני נעים לא הייתה חסומה כל זה לא היה קורה. ב- 8:40 התקשרנו למוקד ההומניטרי ועדינה אומרת שתברר מה קורה.

בינתיים נסענו לראות את הכניסה לבני נעים החסומה. אשה זקנה (נראת בת 90) עוברת בקושי ממכונית אחת למכונית אחרת שמחכה בצדו השני של המחסום. כך במשך חודש תושבי הכפר מרותקים. היציאה היחידה נמצאת במרחק שעה נסיעה.

בחור באיזור המחסום אומר שאנחנו צריכים לחיות כמו אחים, אבל כשילדיו יראו יהודים הם ירצו לשתות את דמם. הוא אומר שהכבשים פה חיותinfo-icon יותר טוב מהם. רכב מנסה לעבור מהצד ונתקע.

9:00 – אנחנו חוזרות לעשרת המעוכבים והתעודות מוחזרות להם לאחר ששמענו במכשיר הקשר של החיילים "שחררו את הרכב וסעו ל.... יש שם רכב שצריך לאבטח".