בקעת הירדן: "לאן נלך?" | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

בקעת הירדן: "לאן נלך?"

ראשון, 10 מרץ, 2019

השתלטות על אדמות פוריות כדי לספחן להתנחלויות?

ניתוק ממקורות מיםinfo-icon? חיים ללא חיבור לרשת חשמל?

לתנאים קשים אלה כבר התרגלו תושבי בקעת הירדן במשך עשרות שנות כיבוש. את הגידולים המגוונים בקרקע הפורייה נאלצו לזנוח מאז השתלטה ישראל על אדמותיהם וכל מחייתם מבוססת על עדרי הצאן. את המים הם קונים במחיר יקר ומביאים ממרחקים במכליות. לבני המזל שביניהם יש גנרטורים קטנים, ואפילו מערכות להפקת אנרגיה סולארית שהצבא והמִנהל האזרחי הורסים מדי פעם.

אך בכך לא תמו סבלותיהם של הפלסטינים החיים בבקעת הירדן זה דורות. בשנים האחרונות נוספו עליהם הריסות מבנים, גירושים זמניים, ובעיקר מעשי אלימות של מתנחלים נגד הרועים – ההופכים את חייהם של הפלסטינים לבלתי נסבלים.

הריסת מבנים: בזמן האחרון אנו עדות לעלייה במספר ההריסות של בתים, אוהלים ודירי צאן, המותירות משפחות שלמות ועדריהן ללא קורת גג בתנאי מזג האוויר הקשים במיוחד השוררים בבקעה. ראו סרטון של מחסוםWatch על הריסה בפסאיל.

חברות מחסום Watch מדווחות על ייאושן הנורא של המשפחות שהן מצויות אתן בקשר. רק לאחרונה (19.01.2019) דוּוח על הריסת בית בבוקר קר וגשום שהותירה את יושביו, ובהם חמישה ילדים קטנים, ללא מחסה, ועל יחסם האכזרי במיוחד של החיילים באותו אירוע: "אין לי זמן לבכיות שלך," צעק החייל על האב כשהוא חותך את השמיכה של התינוקת. 

היה היה בית ואיננו עוד
צילום: 
נורית פופר,

גירוש זמני: דרישות תכופות לפינוי זמני של משפחות שלמות מבתיהן, על ילדיהן וזקניהן, משעות הבוקר המוקדמות ועד הלילה, לפעמים ליומיים – לצורך תמרונים של הצבא – בכל תנאי מזג האוויר.

בפברואר 2019 נדרשו 32 משפחות, כ-200 נפש, ובהן ילדים, זקנים וחולים, לפנות את  בתיהן פעמיים בהפרש של שבוע, כפי שדיווחו חברותינו במשמרת באל מלח ב-13.2

ראו סרטון של מחסוםWatch על פינוי זה ב-13.2.2019.

נוהל זה מתקיים לאורך כל השנה באדמות שקהילות פלסטיניות יושבות בהן עוד בטרם הוכרזו שטחי אש. המגמה ברורה – לגרום לפלסטינים היושבים בבקעה לעזוב את מקומות מגוריהם. מדוע הצבא צריך לערוך את אימוניו דווקא באזורים המצומצמים שבהם חיים הפלסטינים כשעומדים לרשותו שטחים נרחבים פנויים? כדי להשיב על כך אין אלא לחזור ולצטט מתוך פרוטוקול דיון שנערך בוועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון – אל"מ עינב שליו אמר שם, בשם צה"ל, שמטרת האימונים הצבאיים היא לסלק את התושבים הפלסטינים. ובלשונו: "כאשר הגייסות דורכים – אנשים זזים הצידה... כאשר רידדנו את כמות האימונים – צמחו שם יבליות" (עמירה הס, הארץ 21.5.2014)

גירוש זמני - על זקניהם...
ועל טפם - אל מליח 13.2.2019
צילום: 
נורית פופר

התנכלות לרועים: ההתנכלות לקהילות הרועים בבקעת הירדן קיבלה לאחרונה פנים חדשות ומפחידות.

ישראל פועלת לאורך השנים באמצעים שונים לגירוש הקהילות הבדואיות הקטנות מהשטחים שבהם הן יושבות כבר דורות. היא מצמצמת את שטחי המרעה, שאמורים להיות פתוחים לכול. חפיר עמוק לאורך חלק מכביש אלון מונע מרועים להגיע לאדמות המזרחיות הפוריות יותר (וגם חוסם את הדרך הישירה בין יישובי הבקעה לעיירה הקרובה טָמוּן). לשטחים המוניציפאליים העצומים שהוקצו להתנחלויות אסור לפלסטינים להתקרב, ועליהם להסתפק במרעה במורדות הגבעות הצחיחות יותר.

בשנתיים האחרונות הקימו מתנחלים אלימים מאחזים פיראטיים והם מרבים לתקוף את הרועים ועדריהם. מאחזים אלה, שהם בלתי חוקיים בעליל לפי המנהל האזרחי, מתוקצבים בחלקם ונתמכים על ידי המועצה האזורית בקעת הירדן והקרן הקיימת לישראל. דפנה בנאי ממחסוםWatch , הפעילה באזור זה כ-15 שנים, אמרה ל"הארץ" כי הבחינה שלמאחזים יש דפוס הקמה ופעולה דומה, המעיד שהם אינם יוזמות של יחידים. חברות מחסום Watch ופעילי זכויות האדם בבקעה משתפים פעולה בכמה מישורים, מליווי הרועים ועד לפעולות משפטיות, באמצעות עו"ד איתי מק, הבוחנות את חוקיות הקמתם והפעלתם של המאחזים הפראיים. בעתירה שהוגשה לבג"ץ לפני שנה נגד הכוונה לפלוש למחנה צבאי נטוש הודתה המדינה שאינה יודעת על כך והמועצה האזורית בקעת הירדן ענתה באופן שקרי.   https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.661981

 הוגשה גם בקשה לפי חוק חופש המידע על חלקה של המועצה בבנייה הלא חוקית של המאחזים. המועצה אישרה שהיא מעורבת בתקצוב ובהקמת המאחזים הלא חוקיים, אך סירבה לספק מידע "מחשש שהדבר ישבש את תפקודה התקין". (מתוך כתבתה של עמירה הס, עיתון הארץ, 4.12.2018)

מאחז אחד הוקם בינואר 2017 בשמורת הטבע אום זוקא על ידי אחד, אורי, ללא כל אישור, באזור אסור למגורים. אף שחברות מחסוםWatch, שהיו במשמרת בבקעה דיווחו על כך מיד לרשויות, לא נעשה דבר כדי  לפנותו אותו. לא  עבר זמן רב והמאחז גם חובר למים ולחשמל.  ב-23.2.2019 דיווחה חברת מחסוםWatch,  שהוקמה גדר חשמלית סביב שמורת הטבע כדי למנוע מהעדרים של התושבים הפלסטינים להיכנס אליה. ומי הקים את הגדר אם לא אורי, המתנחל מהמאחז הבנוי בתוך השמורה, בניגוד לצו הקפאת בנייה שקיבל שנתיים קודם לכן? כך הוא יכול עתה לרעות את עדרי הבקר והצאן הגדולים שלו לבדו בשמורה, ששטחה 22,318 דונם, בלא שיופרע על ידי הרועים הפלסטינים מקהילות סמרה, חלת מכחול, עין אל חילווה, אום ג'ימל ופרסיה.  

המאחז הפיראטי באום זוקא הופך לאחוזה של איש אחד
צילום: 
גיא הירשפלד

מיד עם הגיעו לאזור צפון הבקעה החל אורי, רכוב על סוס, להטיל מורא ולגרש את רועי הצאן. לא מזמן הצטרפו אליו צעירים מהתנחלויות שונות לפני השירות הצבאי – "נוער גבעות". קבוצה גדולה של עשרות צעירים התמקמה בשנים 2017-2018 בצפון הבקעה בחמדת, במַשכיות וברותם, ורף האלימות עלה. מאחר שהצבא נמנע לאחרונה מגירוש הרועים הפלסטינים, החלו צעירים אלה להתנכל באופן שיטתי לרועים ולגרש אותם משטחי המרעה באיומים, ביידויי אבנים ובדהירה על טרקטורונים אל תוך עדרי הכבשים – לפעמים בחסות הצבא. עד סוף 2018 פעלו אורי וחבריו בעיקר באזור ההתנחלות חמדת, והתנכלו לרועים מחדידיה, ח'אלת מכחול וסמרה. אחד מתושבי סמרה, שנטפלו אליו יום יום במשך חודשים, אכן התייאש, מכר את העדר שלו ועזב את האזור. לאחרונה העביר אורי את העדר שלו או חלק ממנו להתנחלות משכיות והשתלט על השטח עד התנחלות רותם (מרחק של כ-10 ק"מ בקו אווירי מחמדת). לרועים הפלסטינים מקהילות עין אל חילווה, אום ג'ימל ופרסיה נאמר שאסור להם לעבור עם העדרים מזרחה לכביש אלון גם באזור צפוני זה שבו אין חפיר, ושבו הם נוהגים לרעות. ישראלים מתנועות זכויות אדם, כמו תעאיוש ולוחמים לשלום, משתתפים במבצע מתמשך של ליווי רועים, ואליהם מצטרפות גם חברות מחסוםWatch. רק כך עולה בידי המשפחות לקיים את עדריהן. על השתלטות על שטחי מרעה אלה בחסות הצבא דווח ב-1.12.2019.

ההתנחלות האקולוגית רותם גם חמדה לה את גבעות המרעה באזור ומנסה לגרש מעליהן את הרועים הפלסטינים בכל האמצעים – שיסוי הצבא נגדם, אלימות כלפי הרועים וכלפי הצאן, ועכשיו גם תלונות שווא. בתחילת חודש פברואר התלוננה בתו של הרבש"צ של רותם על פלסטיני, עזאדין שמו, שיידה בה אבנים בעת שטיילה לתומה בגבעות. הוא נעצר, נחקר ושוחרר כעבור כמה שעות. חשוב להבין – ישראל לא ממהרת לשחרר פלסטינים. הוא שוחרר כי לא היו דברים מעולם.  כעבור כמה ימים נעצר שוב, הפעם עם אחיו, על מעשה מגונה. המתלוננת שינתה את גרסתה. בחקירתה  במשטרה סתרה את עצמה שוב ושוב, לא הצליחה לזהות את הנאשמים ולבסוף נמלטה מן המקום, כפי שדווח ב-14.2ממשמרת בבית המשפט בסאלם.  

גם בדרום הבקעה סובלים הפלסטינים מאימת המתנחלים והצבא. לפני כעשר שנים הוקמו שם שני מאחזים פיראטיים, חוות עומר ומבואות יריחו, שיושביהן תוקפים מדי פעם את תושבי אזור עוג'ה. תושבים אלה גם "זוכים" לביקורים ליליים מטרידים של הצבא. בינואר 2019 תקפו אנשי המאחזים פיזית את הרועים באזור והתפתח עימות. הצבא התערב ודרש מכולם לעזוב את המקום.

קשה להימנע מהמסקנה שהתנהלותם של המתנחלים, הצבא והמינהל האזרחי – כולם יחד – בבקעת הירדן בשנים האחרונות, בעיקר במה שקשור להרס מבנים, גירוש ואלימות נגד רועי צאן, מעידה על יישום מואץ של מדיניות ישראלית מכוונת ומודעת – להרחיק את הפלסטינים מבקעת הירדן לצמיתות.


 [u1]I am not happy with this report, will look for a replacement