קלנדיה - לראעד ת.ז. ירוקה ומוגדר כתושב פלסטין בעוד שלאשתו ת.ז. כחולה והיא מוגדרת כתושבת ירושלים

ישבתי עם ראעד בצל החומה הקרויה "חומת ההפרדה" שבפועל הינה חומת האפרטהייד.

ראעד כבר אינו ילד, גם נער איננו, ראעד הוא אדם בוגר, יש לו אישה וארבעה ילדים לפרנס.

אלא שלחוקי השלטון ראעד אינו חוקי בביתו, הוא מודר ממשפחתו מתוקף "חוק האזרחות" שהוא בפועל חוק לפירוק משפחות ולהריסת חייהם של בני אדם רבים מספור.

לראעד שנולד וגדל בפלסטין יש  ת.ז. ירוקה בעוד שלאשתו, שנולדה וגדלה במזרח ירושלים יש ת.ז. כחולה. הוא מוגדר כתושב פלסטין בעוד היא מוגדרת כתושבת ירושלים, למרות שמספר לא רב של קילומטרים מפרידים בין הכאן לשם, מבחינת זכויות אדם מפרידות ביניהם שנות אור.

עצם קיומו של חוק האזרחות ומימושו ביד קשה, מבליט את האפרטהייד שהנהיגה ישראל בין הים לירדן על בסיס דתם ומוצאם של תושביה, כי הזכויות שמוקנות בנדיבות למי שנולד לאם יהודייה או ספק יהודייה (על פי חוק השבות) בכל אחת ממדינות הים, נמנע מתושבי הארץ הזאת שנולדו לבנות דת אחרת.

לאורך שנות נישואיו היה ראעד מתגנב לעתים קרובות לתחומי ישראל כדי לשהות עם משפחתו וכדי לעבוד ולפרנסם. הוא עבד בבניין על כל תחומיו וגם כיום יש לו מכרים רבים בין הקבלנים שמבקשים להעסיקו ומחכים לבואו.

חמישים ואחת פעמים נתפס וחמישים ואחת פעמים נשפט ונכלא.

במצטבר ישב ראעד אחת עשרה שנים בכלא.

• באיזה כלא היית ראעד? שאלתי,
• באיזה לא? ענה.

בין לבין, בהיותו כלוא למד עברית, למד לדבר ולמד לקרוא ולכתוב. כשהושלם לימודו היה לעוזר הוראה ואחרי שנים היה למורה.

תקופות החופש של ראעד היו תמיד תלויות על בלימה, עד הפעם הבאה, עד ששוב ייתפס.

ראעד שלמד בכלא לא רק עברית אלא גם פרק בזכויות אדם ובהלכות החוק, יודע שכתוב:

"גברים תושבי השטחים מעל גיל 35, ונשים תושבות השטחים מעל גיל 25, יכולים לקבל היתרי שהיה בישראל, כדי למנוע הפרדתם מבני זוגם, השוהים בישראל כדין. חריג זה נסמך על הערכת גורמי הביטחון, לפיה הסכנה הנשקפת מאנשים בגילאים אלה נמוכה יחסית".

הוא שמעולם לא באמת היה סכנה ביטחונית כבר עונה לקריטריון הגיל והמצב המשפחתי והשקיע סכום כסף גדול, גדול מאד, בשכירת עו"ד כדי שיעזור לו לשנות את מעמדו האישי.

בינתיים ובמקביל הגיש בקשה לקבלת אישור מעבר לשם עבודה, עד אז, עד שיוכל לחצות את החומה ולעבוד כבנאי הוא עם שניים מילדיו עובדים ברוכלות בצדו הפלסטיני של מחסום קלנדיה,

נכון שראעד הוא אדם פרטי והוא מאה אחוז לעצמו, אבל הוא אינו חריג אלא מייצג אלפים רבים של בני אדם שמנסים בכל דרך ובכל מעודם לשרוד במציאות כאוטית מגבילה וחוסמת.