מקתל אום סאלם - המתנחלים זורקים פגרי צאן מתחת לגשר של כביש 317
מטרת המשמרת היתה ביקור בח'לת א-דבע, שמדרום לא-תוואני. אבל המציאות הכריעה אחרת.
מכביש 60 פנינו לכביש 317, לכיוון עשהאל וסוסיא.
מיד לאחר הצומת, במתחם קטן בשם מקטאל אם-סאלם, בצד של סמוע מצפון, מתגוררת משפחתו של עמאר. נכנסנו להגיד שלום לאום יאסר זוגתו, ולהביא בגדים ומשחקים. הילדים שמחו, וגם אנחנו. שאלנו על סאלח שגורש ונטש את וואדאדה תחתית (מהצד השני של כביש 317). היא מצביעה על הגבעות בכיוון סמוע. היא לא יודעת בדיוק היכן. שאלנו לגבי המתנחלים. היא מספרת שהם זורקים פגרי צאן מתחת לגשר של כביש 317. מזכיר את המקרה של אבו סאפי, שישראל קפלן, מחוות מקנה יהודה הסמוכה לעשהאל, זרק פגר כבשה בפתח המתחם שלו.
נסענו למעבר שמתחת לגשר בכביש 317. זהו ואדי ראדים, שהגשר עובר מעליו. ואמנם, המראה מצמרר. גם הריח. פגרים ישנים ובצידם פגרים טריים. אחד מהם של טלה מאותו יום. עמאר (ממקטאל אם-סאלם) יושב על גבעה, בעוד עדר הצאן שלו, מסתופף במכלאות נפרדות לעזים וכבשים, בצל שמתחת לגשר. הוא מספר שבצהריים בגלל החום, הם מתחת הגשר. בערב יקח אותם לשטח בו הם גרים. לזוז משם בשום אופן לא עולה בדעתו. עם כל הסבל, זה המקום שלו ושל משפחתו.
תמונות שצילמנו והסירטון שמוחמד צילם, מדברים בעד עצמם. את הריח אי אפשר להעביר!
התקשרנו לזיאד מוואדאדה עליון לברר מה קורה אצלם. עונה הבן הגדול יוסוף, ומספר שכמידי שנה, הם עברו למקום הסמוך לפילבוקס הגבוה בצומת הפניה לשני- ליבנה.
בדרכנו לבקר את זיאד מוואדאדה, ראינו מול הצומת לשני, בקרבת הפילבוקס מצד שמאל (צפון), בסמוך לערמת הסיד הלבנה, מקבץ אוהלים שלא ראינו קודם לכן. החלטנו לבדוק. אין דרך סלולה כלשהי, אבל מוחמד לא מוותר ונוסע על הסלעים (יש ג'יפ). ראו אותנו כמה צעירים שנראו מבוהלים (חשבו שזה רכב מתנחלים). מוחמד צעק מילות שלום והם נרגעו. העדיפו לקרוא לאב המשפחה אחמד אבו עווד. הוא סיפר לנו על המשפחה, המונה כשלושים נפשות. המקום נקרא ח'לת אל-ניאס. לפני שמונה שנים נאלצו לעבור למקום הנוכחי, כי במקום מגוריהם הקודם , אחרי עשהאל, סבלו מהתנכלויות מתנחלים,שהפכו את חייהם לבלתי נסבלים. אבל גם פה, כמו באזורים אחרים במסאפר יטא, מתנחלים עולים עם עדריהם על שטחי המרעה שלהם, ולכן הם נאלצים לרכוש מזון לצאן בכסף רב.
בשנים עברו, המצב היה טוב יותר: כשדיווחו למשטרה, קיבלו סיוע והמתנחלים גורשו (לפני שעדריהם חיסלו את כל העשב). השנה הגישו תלונות במשטרת קרית ארבע, אבל לא היתה תגובה: השוטרים אפילו לא הגיעו למקום. יצרנו קשר עם "יש דין", בתקווה (קלושה) לעזור בנושא. בלילות הם ישנים על מיטות שבנו בעצמם ,הממוקמות בחוץ, על מנת לשמור על 160 ראשי צאן שברשותם. אכן, שינה טרופה.
אחמד מוסיף שלפני כעשרהימים, הופיע בשטחם מתנחל (אינו יודע מהיכן) ואיים שיגרשו אותם גם מח'לת אל-ניאס.
עוד מקום שקשה לנשום שיוצאים ממנו.
בדרך חזרה הבחנו בשלוש ערמות דשן גדולות המיועדות לכרמים של המתנחל ינון, מחוות מיתרים . הוא ממשיך להגשים את חלומו, להשתלט על כל השטח וכנראה להקים יקב.