דרום הר חברון, חברון, סנסנה, תרקומיא, יום ג' 3.3.09, בוקר

0630 – 1000

מעבר סנסנה - מיתר
בעשרים לשבע כמעט כל הפועלים בחוץ, מעט משאיות חול ישראליות. הרבה משאיות פלסטיניות מחכות למשאיות הישראליות.

כביש 60 
מעט מאוד תנועה. דורה אל פאוור, צומת הכבשים, שיוך חברון - כל הפילבוקסים מאוישים, החסימות במקומן. אין רכבים צבאיים. בבני נעים כבר לא הולכים ברגל על הגבעות. הבולדוזרים נחים בחניה של הר מנוח (ליד מפקדת החטיבה). שגרת כיבוש.

חברון
ליד חוות פדרמן רואים רכבים משטרתיים. בחדשות אחר כך בבית אני שומעת שהכריזו על המקום שטח צבאי סגור. מאחז חזון דויד - בית הכנסת: כשאנחנו מגיעות נגמרת התפילה. 
בית המריבה – הורידו את המצלמות, מחסום משמר הגבול מתפקד שם, החיילים בתוך הבודקה. התלתליות שמגינות על בית משפחת ג'אברי שחיה מול בית המריבה – עדין שם. אין הוכחות לכך שהצבא באמת מתכוון לתת לפלסטינים לנסוע בדרך ציון – סתם היינו אופטימיות מהידיעה בעיתון לפני שבועיים. באסם במכולת מספר לנו שהשבוע היה שבוע שקט.
ציר המתפללים - השער פתוח, אין צבא. בעיקול למערת המכפלה, לפני מחסום שור - שני חיילי משמר הגבול "מאבטחים" סמטה, ובמחסום שור – ג'יפ של משמר הגבול – לא מעט ילדים הולכים לבית הספר וחוזרים כלעומת שבאו – היום שביתה בבתי הספר – שוב המורים הפלסטינים לא קיבלו משכורת.

מחסום בית מרקחת - אין כמעט עוברים ושבים בגלל השביתה בבתי הספר – נהג משאית הזבל מתלונן שאולי עשר פעמים ביום הם עוברים שם, ובכל פעם מבקשים מהם תעודות. הלכנו לבית הספר לבנים וכפי שהבטחנו הבאנו להם את מספרי הטלפון של ק' מפקד המת"ק. בדרך פגשנו שוב חברונים שמתלוננים על  אין עבודה ואין פרנסה - הם מכירים אותנו ממחסום סנסנה ותרקומיה – ומקווים שנשיג להם עבודה. כל פעם מחדש הפגישה עם קשיי היום הללו מרעידה נימים של חוסר אונים מוחלט וצער.

החיליים בעמדתם  הרגילה – אחד בכיכר גרוס מול השוק הסיטונאי, אחד מתחת למדרגות של בית ספר קורדובה, בכניסה לשכונת אברהם אבינו. חברון נראית נטושה וכמעט שאין אנשים.

במחסום תל רומיידה -  אין ילדים; שביתה, והחיילים לא עוצרים אף אחד. במחסום תרפ"ט - התמונות שצילמנו על ההוראות למחסום עשו את שלהן, והורידו את דף ההוראות. מעניין אם גם שינו אותן או רק עסקו בכסת"ח כדי שעין אזרחית לא תשזוף את הגזענות של ההוראות.
מחסומי מערת מכפלה  - אין מעוכבים. החסימה ליד גבעת החרסינה – עגלות יד עסוקות בלהעביר סחורה.

כביש 35 
התנועה זורמת, גם תנועה פלסטינית. מעבר הזית פתוח והפילבוקס מאויש במחסום ההומניטארי. הפילבוקס גם מאויש בצומת  של עידנא – תרקומיה – גם שם כמעט אין תנועה ואין אנשים.

תרקומיא 
בחניה של המשאיות עומדות רק 5 משאיות ונראה שצוואר הבקבוק של התור של המשאיות נפתח. הייתה פגישה של בעלי המשאיות עם מנהל המעבר ב24/2/09  וכנראה ביחד הזיזו דברים.  בשעה תשע בבוקר – תור של עד 30 אנשים מחכים לחוצים, עצבניים ומתרגזים. לדבריהם ממתינים כבר שעה. זוהי שעה לא סבירה לתור כזה – אנחנו עוד לא ראינו שם בשעה הזאת תור כזה – מסתבר שאלו פועלים שהגיעו יותר מאוחר, ובמחסום נתנו לביקורי המשפחות קדימות ובדקו אותם קודם. אבל שני האוטובסים כבר עברו ואנחנו לא מבינות למה הם עוד מחכים. בטלפון אחד שלנו (לצ' מנהל המחסום) הם משחררים את  התור – אז למה לחכות לנו? זה מרגיז.

כשאנחנו עוברות במחסום  עוצרים אותנו לבדיקה. אף כלב לא מרחרח את הטרנזיט שלנו – הוא עסוק ברחרוח  של 3 מכוניות אחרות – אבל  שואלים אותנו מה  יש לנו באוטו, מה קנינו, אם העברנו מכתבים, אם קיבלנו מתנות - כל השאלות הרגילות של שדה תעופה – מעבר בין שתי מדינות או לא? זה לא לוקח הרבה זמן אבל די מצחיק, ונדמה לנו שהודיעו להם על בואנו והחליטו בשל כך לעצור אותנו ולבדוק ביתר יסודיות. זאת הפעם הראשונה שעשו לנו זאת.

נראה שמכונת הכיבוש עבדה היום כרגיל ודי בשקט.