דרום הר חברון, חברון, סנסנה (מעבר מיתר)

יום שמש קר... עקבות הסערה נראים בכל מקום... מעבר מיתר מלא שלוליות. מגרש החנייה מלא עד אפס מקום וארבעה אוטובוסים  של משפחות לביקור אסירים חונים במקום. כשאנחנו עוברות בתשע בבוקר וכשחוזרות בשתיים עשרה בצהרים המחסום נינוח.

300 עצי זית שבורים  ומנוסרים  משני צידי כביש 317 על יד סוסיא.  באמצע הסערה  ביום שישי  מצאו להם הפושעים האלה זמן לעשות זאת.  כרמי הזית לא רחוקים לא ממצפה יאיר, לא ממצפה אביגיל, לא מכרמל, לא ממעון, לא מסוסיא ... כמעט בטוח שאת האשמים לא ימצאו.

פגשנו  שם את נציגי משרד החקלאות של הרשות הפלסטינית שבאו לאמוד נזקים.

צבא מתחת לכרמל לא הגן על הפלסטינים

 שלג בחברון

כתובת הגרפיטי על  מדרגות הבית הפלסטיני בצומת ציר המתפללים.

בבית  הזה פגשנו את אם המשפחה – הסבתא ואתה שתי אימהות צעירות ושבעה ילדים יפיפיים. ליד הבית חונה  נגמ"ש צבאי. הוא בא לחלק ארוחת צהרים לחיילים שיושבים על גג הבית.

פעם בחצי שנה בערך הצבא  נכנס גם אל תוך הבית,  משתלט  עליו והמשפחה מצטופפת בחדר אחד. זה קורה בתקופות החגים. הילדה הגדולה של הבית שאיננה עכשיו שם חטפה מכות מחיילים פעם ועכשיו כל הילדים רואים את החיילים ובורחים. מדי פעם זורקים שם על הילדים המתקהלים ליד בית הספר לבנים רימונים של גז מדמיע וכל הגז נכנס ישר הביתה. ישבנו שם כחצי שעה ושמענו את הסיפורים וידנו קצרה מלהושיע.

אמפתיה בלבד.

כל הכיבוש כולו   ב 5  תמונות.