דרום הר חברון, חברון
מחסום מיתר עובד ללא כל בעיות מיוחדות.
כביש 317 כמעט ריק מתנועה. כביש 60 עמוס יותר. ניתן לראות בצדי הדרך אנשים עסוקים במסיק.
מיודענו ח', בעל המטע למרגלות א-תוואני, החליט לא למסוק השנה. מעט מדי פרי בעצים שלא נכרתו ע"י המתנחלים. סיכמנו לבוא לעזרתו שיעשה עבודות אחרות בכרמו.
חברון מלאה צנחנים ומשמר הגבול כרגיל. אבל בשעה שהיינו לא ראינו שום מעוכבים
או בעיות מיוחדות. על בית הדסה תלו שלט חדש וגדול ובו פסוק מספר ירמיהו: "וששתי להיטיב אותם ונטעתים בארץ הזאת באמת בכל לבי ובכל נפשי". 
בבודקה ליד בית הדסה הילדים הקטנים מארחים לחברה את החיילים. הסימביוזה קיימת כבר גם עם ילדי הגן ובית הספר. העיר הקדושה הזאת כמו ירושלים מלאה פגיעות בזכויות אדם, על ידי אנשים שעושים שם רע לאמונה באלוהים. השקט המתוח נמשך.
הלכנו לבקר את עטא הגר ממש מתחת לשכונת נופי ממרא. אחרי שהפקיעו ממנו וממשפחתו את האדמות שבנו עליהן את קריית ארבע, שכונה אחר שכונה ממשיכים במאמצים להמאיס עליו את החיים. אחרי שהגיע להסדרים עם המנהל ומקורות שוב לבלבו העגבניות והשעועית בין הגפנים שלו. אבל החמולה הגדולה בכל הבקעה לא מצאה את הדרך ולכן החליטו על ענישה קולקטיבית וסגרו גם לו את המים. לא עוזרות בקשותיו לפצל את הצנרת והשעון .כי הוא משלם וישלם עבור המים. וכך הכול נבל, אין עגבניות, אין כרוב, אין שעועית. הגפנים גם הן צמאות. משפחה גדולה ,שמוציאה את לחמה מאדמתה "תקועה" למתנחלים בעיניים. כל חטאם שאדמתם נחשקת כדי להגדיל את העיר קריית ארבעאז ממררים להם את החיים כדי שיתייאשו ויעזבו.
עכשיו נדון עניינו בבית משפט. מזל שיש כמה אנשים טובים שמנסים לסייע.
בשבוע הבא נשוב ונבקרו.