דרום הר חברון, חברון, מעבר דורא-אל פאוואר, סנסנה (מעבר מיתר)

מחסום מיתר

בשעה 7.00 המקום ריק מפועלים, כולם בצד הישראלי מחכים כבר להסעות.  

כביש 60

שגרת בוקר - מעט תנועה, למעט תלמידים בדרך לביה"ס והבלון הידוע בשמי בית חגי.

בצומת דורא אל פאוואר ירדו החיילים מהפילבוקס ומעכבים נהגים היוצאים מדורא.לא מחפשים שום דבר ספציפי רק הפגנת כוח מייגעת.

חברון

בחברון שקט. בדרך החסומה למכוניות ליד בית המריבה [בצילום משמאל] מחכות מכוניות לבאים מאזור H2  ועוברים ברגל לאזור H1. שיטת גב אל גב גם לבני אדם.

 בשל "הבסיס הצבאי" שהמקום הזה הפך להיות, רק רכבים מורשים יכולים לנסוע לחברון העיר מהאזור הזה.מי שאיתרע מזלו וגר בשכנות לכל מה שיהודים סימנו אותו כשלהם -  הולך ברגל אל המחסום ומכונית ממתינה לו מעברו השני זו שגרת חיים שיהודי חברון קוראים לה נורמאלית.

כל המחסומים והחסימות מתנהלים כרגיל, מעכבים אנשים לדקות ספורות ומשחררים. באזור כיכר גרוס הרבה חיילי נח"ל מסתובבים.

תל רומידה - החפירות מתרחבות גם לשטח שמעברו השני של השביל המוביל למשפחת אבו הייכל.האדם הממונה מטעם רשות העתיקה מקדם את פנינו בשמחה. הוא מודה שהוא מאושר לחפור, הלוואי שיתנו לו בכל הארץ לחפור.

ההווה והעתיד לא מעניינים אותו, הוא אומר, רק העבר. מצאנו מטבעות וחרסים בשפע, הוא  אומר, מכל התקופות, מאז הכלכוליתית עד לימי החשמונאים והלאה.

"מה תעשו בשטח הזה כשתסיימו?" אני שואלת. "אני מקווה שיגדילו את המוזיאון שיש פה בתל רומידא", הוא משיב. "לכו תראו איזה יופי של ממצאים יש שם".  "למה דווקא פה?"אני שואלת. "אני חופר בכל מקום, אני שמח לחפש את העבר בכל מקום. שלא תחשבי שרק פה, אבל מוצאים פה תרבויות מלפני 6500 שנה".

החופר העליז ממשיך להתלהב מהעבר. עכשיו הביאו לו גלאי מתכות שמשמיע קולות מעוררי תקווה. מסמר נמצא בינתיים."ההווה לא מעניין אותי, את מבינה"?

מתנחל שעוזר בחפירה וקרא לנו "דודות" לפני שבועיים ולגלג  על נוכחותנו, עובד  בשקט, לא מעיז היום לקחת חלק  בשיחה.

דרום הר חברון

באזור דהריה נפגשנו עם אנשים שסילביה וחיה מטפלות בענייניהם, עדיין ללא הצלחה. עוד מסמכים מועברים אלינו.אולי בהמשך יהיו גם הם  מה - 70%  שמוחזרים להם אישורי העבודה אחרי טרטורים רבים ומיותרים.

הכיבוש הנאור נמשך.