דרום הר חברון, חברון, יום ב' 12.12.11, בוקר

6:30 - 10

איך מייצרים משמעות והצדקה לנוכחותו של צה"ל

מחסום מיתר ריק מממתינים. כל הפועלים כבר בצידו הישראלי. אנחנו ממשיכות לציין לעצמנו שפה ההתנהלות היא כנדרש.

כביש 60

בכניסה לדהריה עומד רכב צבאי. החיילים ברכב, לא יוצאים, אבל הם שם, ממש ליד השלט המציין את הכניסה לשטח A, מפגינים נוכחות. אנחנו מצלמות אותם   ומישהו מהם מחווה לעברנו ב"אצבע משולשת ".

הכביש הומה מכוניות ותלמידים בשעה זו של הבוקר.

ישנם מילואימניקים בצומת דורא - אל פאוור, ירדו מהפיל בוקס, עומדים. כתובת חדשה בכתב יד מרושל על הבטונדה :שטח A, ולידה אחד מהם מאבטח ושניים אחרים עוצרים מכוניות הבאות מאל -פאוור בדרכן לדורא ומשם ימשיכו בשטחם, שטח A, לחברון. זוהי  שגרת יומם, מדוע להתערב? מדוע להיכנס ולהפריע למרקם החיים? כי איך ירגישו המילאומניקים שהם עושים משהו חשוב? איך יספרו לעצמם ולמשפחתם שיש משמעות והצדקה לבזבוז הזמן והכסף הזה? אז עומדים בבוקר ועושים חיפושים בכביש. "מתי 'תקפלו' את המחסום?"  אנחנו שואלות, "בשמונה" הם עונים. עוד סימן שזה סתם "להעסיק" אותם: הרי אם היתה סיבה אמיתית לא היו מגבילים בזמן מראש. היו שוהים שם עד לפתרון הבעיה, לא כך? אבל יש סדר יום: בין 7- 8 - מחסום פתע. בשעה 8 יש ארוחת בוקר, אז צריך להסתלק.בינתיים: אנחנו השולטים פה.

בצומת הכבשים קורה אותו דבר, אבל שם נמצאים חיילי גדוד לביא. הם מעכבים מכוניות בכניסה למבואותיה הדרומיים של חברון. רק הפלסטינים מורשים לנסוע בדרך הזאת.

"אל תדברו איתם" אומר אחד לחבריו. אנחנו שומעות הסבר על אלה שזאת החברה שלהם שהיתה ב"אח הגדול".

חברון

בכניסה לקרית ארבע עומדים שני מאבטחים בבטונדה ליד הטרמפיאדה.

לימיננו על הגבעה הולך וגדל "מצפה אביחי". יש דודי שמש, מכוניות וכו'. לא נראה שמישהו חושב שזה בלתי חוקי.

בעיר הולכים לביה"ס ילדים רבים. צנחנים מאבטחים את ציר המתפללים. גם  בעיקול 160 יש צנחנים היום, לא משמר הגבול. בשאר מחסומי מערת המכפלה עדיין נמצא משמר הגבול. נסענו למחסום תרפ"ט, בתקווה  שאולי נותנים למורות   ביה"ס קורדובה לעבור דרך הפשפש. לא, הוא נעול. אנשי המקום מספרים לנו  שלפני כמה ימים מצאו אצל בחורה צעירה סכין, אותו נשאה במתכוון. היא נעצרה לשמחתה. זה מה שרצתה כדי לא להיות בבית כשאביה כופה עליה להינשא למי שאינה רוצה.

מספרים לנו על עוד בחור נעצר כי נגע בחייל כשביקש ממנו לא לנהוג בגסות בבחורה בשעה  שעשה עליה חיפוש. "אבל", מוסיף האיש, "באמת יש גם חיילים טובים, עדינים שמתביישים". חגית "מעיזה" לתלוש כרזה שכתוב בה "כהנא צדק". חייל צעיר "מתנפל" עליה בצעקות: "לכי תורידי את הכרזות שלכם. זכותם של המתנחלים להדביק פה מה שהם רוצים! אסור לך להוריד אותה". הוא נראה עצבני מאד. מפקדו מרגיע אותו ומבקש מחגית להתרחק קצת. במבט מהצד לנו נראה כי יש לו מוטיבציה גדולה לעכב פלסטינים. חבריו אומרים לו שהמעוכבים מוכרים להם והוא מניח להם ללכת. במערת המכפלה שקט עדיין.

בבית המריבה כרגיל. חיילים מאיישים אותו, אבל מישהו פילס שביל בין הבטונדות כדי לאפשר לדיירי השכונה לעבור בדרך שלאהיתה צריכה להיחסם בכלל.

יצאנו מהעיר הזאת, כמו תמיד באנחת רווחה. שום דבר מיוחד לא קרה היום.

דרום הר חברון

נסענו הביתה  דרך כביש 317 כדי לראות אם יש התפתחות ב"גבעת האנטנות",  לא רחוק מצומת זיף. זה מה שכתוב על שלט חדש על הכביש המפנה למקום.

למעשה, זהו "מצפור זיו" שהוקם לזכרם של שני עובדי חברת חשמל שנהרגו שם  בשנת 2003.

עכשיו דגל ישראל מתנוסס במקום. המקומיים מספרים שהתחילו להגיע אנשים להתפלל שם. יום אחד הקימו שם קרוון או משהו דומה, אבל הרסו אותו. יש שם סימנים של ניסיונות בניה כלשהם. צריך לעקוב בהמשך.