דרום הר חברון, חברון, סנסנה (מעבר מיתר), יום א' 2.1.11, בוקר

צופות: 
לאה ש', פאולה ר'
02/01/2011
|
בוקר

06:45 – 10:30

היינו עדות לרמיסת פרנסתם של אנשים ומשפחותיהם, כמו במשחקי אקס-בוקס.

היינו עדות לרמיסת כבודו של אזרח פלסטיני בידי מילואימניק, במחסום פתע.

סיפורו של אב על דריסת בנו בחברון ועוד.

מעבר סנסנה-מיתר

הגענו בסביבות שבע ועדיין נראה היה תור קטן בצד הפלסטיני, ועל-כן נכנסנו. משפחות אסירים כבר נעמדו בתור, אך הן פינו מקום לזרם דק של פועלים שעדיין הגיעו.
התחלנו לפסוע בחזרה לעבר הרכב שלנו, חולפות על-פני הדוכנים – עוד לא ידענו שעלינו לצלם אותם כי עוד מעט ולא יהיה להם זכר – ברכות 'סבאח אל חיר' נשמעות מסביבנו, כשלפתע הגיע כוח גדול של עשרות שוטרי מג"ב, מת"קinfo-icon, שב"כ כנראה ועוד, סגרו את המקום ושעטו קדימה "במבצע צבאי נועז".  הכוח התפרץ לעבר "הפושעים המסוכנים", הם בעלי הדוכנים ברחבת הכניסה למחסום. תוך זמן קצר הוחרמה הסחורה, נלקחו מפתחות הרכבים וזהו!! סוחר עוד ניסה לבקש את הפיתות, שאולי יורשה לקחת עמו.... דבר לא נעלם מעיניהם: לא קרטון של דברי מתיקה שניסו להסתיר ברכב אחר, לא סיר ולא פחית משקה. לא יכולנו לעשות דבר. הרכבים המוחרמים נשלחו בשיירה למת"ק עציון בבית-לחם. לשאלתנו, ענה קצין: "אני מעדיף לא לענות על זה". מפקד המבצע: "זה לא חוקי!". הוא התכוון לשוק המאולתר שקם, לא לכיבוש.  כך, במחי יד,  נגדעה פרנסתם של הרוכלים ומשפחותיהם, וכפי שחנה בר"ג הסבירה לנו - מסתבר שכך נעשה עכשיו בכל המחסומים. הסוחרים נלקחים למת"ק עציון. בעניין הסחורה, עליהם לפנות למת"ק הפלסטיני. באשר לרכבים, הם יכולים לקבל אותם חזרה, לאחר תשלום קנס כספי גדול, שכמובן אין להם.
באין מלחמות אחרות, גם מלחמה נגד רוכלים תיחשב למבצע ראוי.

כביש 60

בכניסה לכפר כרמה- מחסום פתע. האמר אמבולנס עומד בצד ושלושה חיילי מילואים בודקים רכב עם לוחית צהובה. זמן קצר לאחר שעצרנו, הוחזרה התעודה הירוקה והנוסעים שוחררו לדרכם. הם עצרו לידינו והנוסע סיפר על היחס המבזה מצד החיילים. עוד אנחנו מקשיבות לתאור של האיש, הופיע המילואימניק והמחיש מה פירושו של יחס קלגסי: "צא מהרכב! אתה! עכשיו!" פקד/נבח על האיש ברכב. הוא כעס על כך ששוחחנו עם האיש שקודם נבדק במחסום. נעמדנו בתווך והתחננו שייתן לו לנסוע, הלוא אנחנו עצרנו אותו ובמה הוא אשם?!בחוסר חשק הרפה החייל מטרפו ורק סינן לעברנו ש"מילא הם, אבל עם עוכרי ישראל כמונו, לעולם לא ישלים", מילא. הקצין באמת ניסה לרכך את התלהמותו ולהשקיט אותו. עדיין תמוה בעיני: אמבולנס בתפקיד מחסומי?
בשאר הצמתים לא צפינו בעיכובים ובמחסומים אבל פטרולים היו.

חברון

הגענו בסביבות תשע לחברון. שומר חדש התקשר לממונים עליו לפני שהירשה לנו להמשיך.
עברנו דרך ציר המתפללים ואיש פלסטיני מבוגר, שזיהה את הרכב, ביקש שנעצור וסיפר את סיפורו למוחמד. הוא גר ליד הכניסה לקרית ארבע. ביום רביעי האחרון, בנו בן ה-10 נדרס על-ידי מתנחל. דרס ולא עצר. הילד נלקח בידי הצבא לבית-החולים. הוא שוחרר, אבל סובל מכאבים באזור הצוואר ומחבלות. האב לקח את מספר הרכב הפוגע, יש בידו תאור מדויק של כלי הרכב, אבל המשטרה לא עשתה דבר. שם האיש הוא עבדל רחמן אל חרבאוי. הוא אינו מאשים את הנהג בדריסה בכוונה, אבל כואב לו פשוט שלא טרח לעצור ולהגיש עזרה.
לא נתקלנו בארועים נוספים.

עדויות שמיעה נוספות

בדרכה לירושלים, עצרה לאה במת"ק עציון. ואלה עדויות השמיעה:

1. היא פגשה נכה שלא יכול לצאת ממכוניתו אך הגיע מחברון למת"ק כדי לברר מה עלה בגורל בנו בן ה-18 שעצור מאז יום חמישי האחרון. הוא גר ליד קרית ארבע. ביום חמישי האחרון זרקו מתנחלים אבנים לעבר ביתו. בנו, עם עוד 3 חברים, התרגזו עליהם. בתגובה  הגיע הצבא ועצר אותם. לאה נעתרה לבקשתו וניגשה לברר מה קרה לבן ולשלושת חבריו והתברר שהם עכשיו בידי השב"כ. כך ייעשה למי שמנסה להתנגד לזריקת אבנים של מתנחלים עליו.

2. אדם מבית לחם שהלך למערת המכפלה להתפלל, נעצר בכניסה למערה ונדרש ללכת למת"ק עציון לקצין בשם גדרון בשעה 10.30. שם פגשה אותו לאה ממתין, כי קיבל פתק המורה לו כך במחסום מערת המכפלה.