דרום הר חברון, חברון, סנסנה (מעבר מיתר), יום ג' 23.11.10, בוקר

6.30-9.30

בגלל הארועים הקשים אתמול (ראה דוח מיום 22 בנובמבר) החלטנו להתעכב במעבר. כשהגענו ב6.45 כל הפועלים כבר עברו  ואין משפחות אסירים. האנשים הנותרים הם רוכלים ונהגיםבעיקר, והם מספרים שהיום לא היו שום בעיות.

מכל עבר עטים עלינו פועלים שמנועים מלעבור לישראל ומבקשים עזרה. גם כאן נדחפים ומדברים ביחד. ברור קטן מבהיר להם ולנו אם ניתן לעזור למי וכיצד. מעבר לכל, מתחזקת התחושה של היעדר כתובת לטיפול בבעיותיהם. לאנשים אין אל מי לפנות והם נתונים לחסדי הצבא, השב"כ וזרועותיהם.     

 

שום דבר יוצא דופן עד לקילומטר אחד לפני שמעה: קבוצת חיילים וקצינים - נראים מילואימניקים - עוצרים אותנו,בוחנים את מראינו ושואלים לאן פנינו.

עברנו, בצומת דורא אל פאוור מחסום פתע בכניסה לדורא. חיילים בודקים מכוניות והולכי רגל. בשובנו הם כבר חזרו לפיל בוקס. גם בצומת הכבשים חיילים עומדים ליד שוק הצאן. גם הם כבר אינם בשובנו.
לעומת זאת, בכניסה לדהריה מחסום פתע דווקא בשובנו.

הבלון מרחף תדיר בשמים.

בכניסה לקרית ארבע כבר מתנוסס שלט של חברת הכבישים, הכניסה המפוארת לעיר תקרא:  דרך הבנים בעיר האבות.

בעיר שגרה. הרבה צבא באיזור ציר המתפללים. חיילים בצומת בית המרקחת שואלים מי אנחנו ואם אנחנו מחכות למישהו.  הם אינם מפריעים לנו. הם מעכבים ובודקים כמעט כל אחד למרות המגנומטר. במערת המכפלה שקט. החנויות סגורות. לפי החדשות הפסדנו את הביקור של גומא אגיאר. אין שם מספיק משוגעים כנראה.