דרום הר חברון, חברון, סנסנה, תרקומיא, יום ג' 30.6.09, בוקר

0730  1200

סנסנה 
משאיות החול בעבודה. אין ביקורי משפחות כשאנחנו שם; בעלי הבסטות אומרים לנו שאתמול, יום שני, היה עומס גדול ואחרון הפועלים יצא בתשע וחצי, אבל זה לא קרה כבר המון המון זמן – אמרנו להם שוב לצלצל אלינו בזמן אמת. שני אנשים עוברים במחסום כשאנחנו שם ושפת הגוף שלהם, וגם המילים מעידים שהכול בסדר.

כביש 60 – אין כמעט תנועה.

חברון
בכל המחסומים: בית המריבה, בית מרקחת, עיקול 160, מחסום תרפ"ט, מחסום תל רומיידה, מחסום בכניסה לשכונת אברהם אבינו, במחסום שמתחת לביה"ס קורדובה ובמחסומי מערת המכפלה: אין מעוכבים והעיר נטושה לגמרי וחמה, חוץ מהילדים שקצת משוטטים ברחובות בחוסר מעש.
ברחבת החניה של מערת המכפלה מוזיקה יהודית מחרישת אוזניים ובעל החנות שם  מתלונן – הם גנזו את הרעיון שגם הם ישדרו מוזיקה ערבית בקולות מחרישי אוזניים– הם מפחדים ולדעתי בצדק.

סיפורי חברון

• ליד מחסום בית המרקחת נעצרנו על מנת להגיד שלום למשפחה שאנחנו מכירים, האימא סיפרה לנו קצת בחשש, שהחיילים במחסום בית מרקחת משחקים עם ילדים ונערים מהשכונה ומראים להם אתרי פורנו במכשירי הפלא פון שלהם (מהדור השלישי). זה יותר מהבדלי תרבות, זה מעשה שלא יעשה בכל תרבות!!!!
• בשכונת  קפאישה –  בדרך המובילה לגבעת החרסינה בבית החרושת אנחנו נכנסות למשרד על מנת לדבר ארוכות עם ג'ימס, עיתונאי מלונדון שרוצה לעשות סרט על מחסום ווטש (קיבל את מספר הטלפון שלי ממישהו מחברון). בעלי המפעל מספרים לנו ששוטר משמר הגבול בג'יפ משמר הגבול מספר 61116 אסר עליהם להשתמש במלגזה מחוץ לגבולות המפעל. להזכירכם – יש מחסום שם בחוץ, ובלי מזלגה איך יעבירו את חומרי הגלם? – הלא בכביש הזה אסורה נסיעה של רכבים פלסטינים. בעל המפעל הלך להתלונן לקצין משמר הגבול שאמר לו שההנחיה הזאת לא חוקית , אבל אותו שוטר ממשיך להתעלל, ביקשנו ממנו שיצלצל אלינו בזמן אמת ואז אולי נוכל לעשות משהו.

כביש 35
הרבה יותר מכוניות פלסטיניות – במכולת בעידנא- תרקומיא מספרים לנו שמיום שלישי הפסיקו את נוהל עצירת חיים ועכשיו רק מקייימים בדיקות מדי פעם.

בתרקומיא -  במחסום הישן המוני משאיות מחכות בתור, ועדיין לא הקימו שם סככה, שירותים או ברז מים... אנחנו יודעות שזה בתהליכי אישור.

כביש 317 
מול חירבאת טוואני אנחנו רואות מספר גדול של רכבי צבא, חיילים ושני אוטובוסים אזרחיים – אנחנו נעצרות על מנת לברר את פשר הפעילות – מסתבר שזה טיול של אנשי חטיבת יהודה ושל  אנשי אולפנא של מתנחלים. הם הולכים בדרך עפר עם רובים, מטיילים להנאתם בסימביוזה האופיינית למתנחלים ולצבא אל העיר האזרחית כרמל – על מנת לראות את ברכת המים של כרמל.
על הגבעות של חירבאת טוואני יושבים הילדים, ואת אנשי כרמל לא ראינו – אדוני הארץ חוגגים ואפילו לא ביקשו רשות – כשניסינו לדבר עם הקצינים הם סירבו לדבר איתנו, וכשקצין אחר סיפר לנו מה הם עושים שם הוא קרא לעברו 'אל תדבר איתה היא בוגדת'.