דרום הר חברון, חברון, סנסנה, יום ד' 22.4.09, בוקר

צופות: 
יעל ונעמה (מדווחת)
22/04/2009
|
בוקר

6:50
סנסנה - מיתר
השרוול ריק מאדם, כולם כבר בצד הישראלי.


כביש 60
דורה – אל פאוואר – פתוח, הרבה מאד מוניות מחכות בצידי המחסום. בצד הדרך, כ-50 מטר מהמחסום, עומד ג'יפ צבאי. שני חיילים עומדים לצידו אך לא נראים מתעניינים באנשים העוברים במחסום.

צומת הכבשים – פתוח.

בכניסה לקריית ארבע – ג'יפ צבאי – שני חיילים יושבים בפנים.

חברון
בית המריבה
– ג'יפ צבאי נוסף – ארבעה חיילים יושבים בתוכו ומדברים.

מחסום בית המרקחת – הדבר הראשון שאנו שמות לב אליו הוא שסביבת המחסום מאד נקיה. כולם עוברים דרכו מאד מהר.

מחסום תרפ"ט – שני מתנדבי TIPH צופים בממתרחש.

אנחנו רואות שבחברון החליפו חיילי חטיבת הצנחנים את חיילי גבעתי. החיילים מסתובבים בעיר כשכומתות לראשם.

בתל רומידה אנחנו פוגשות קצין וחייל. אנחנו פונות אליהם ומתעניינות בשאלת הכומתות. הקצין מאד נחמד ומסביר פנים. הוא אומר לנו שמכיוון שהם עובדים עם אוכלוסיה אזרחית (פלסטינית וישראלית) וכן עם ארגוני סיוע, חשוב להם להראות יצוגיים. הוא מספר שהם נמצאים בחברון כבר חודש, במחסום הם לא בודקים ילדים וזקנים, אלא רק אנשים מגיל 16. הוא מבהיר שהוא כבר מכיר חלק מהאנשים שעוברים כאן, וגם אותם הוא כבר לא בודק. חשוב לו להבהיר לנו את הצורך בבדיקה והוא מספר כי לפני כמה ימים מצאו באחד הבתים באזור סכינים ובקבוקי תבערה. הוא מדגיש שאת הילדים הוא לא בודק, למרות שכשהיה בעזה, לפני שלושה חודשים, ראה ילדים עם סכינים. יעל מציינת בחיוך כי בחברון כדאי לו יותר להזהר מילדי המתנחלים מאשר מהילדים הפלסטינים. בתגובה הוא טוען שהמתנחלים דוקא מאד נחמדים לחיילים – הזמינו אותם לחג, מאכילים אותם וכו'. על ילדי המתנחלים הוא אומר בחיוך שהם 'קרימינלים קטנים', לא נראה שיש לו ביקורת אמיתית על ההתנהגות שלהם, או שהוא עדיין לא נתקל בה במלוא העצמה. "בכל אופן", הוא מנסה להרגיע אותנו, "המ"פ שלנו גדל כאן בחברון והוא מבין את הראש של הילדים והמבוגרים כאן". לא נרגענו. להפך.

סוסיא  - ג'יפ נוסף בצידי הדרך. לאורך הדרך חזרה למיתר אנחנו נתקלים בכמה ג'יפים נוספים.