מופקרה - טרור מתנחלים
למרגלות מצפה יאיר פגשנו את אבו סאפי רועה את עדרו. עצרנו לברכו לשלום. בתחנת האוטובוס ליד הייתה מתנחלת ושלושת ילדיה . משום מה עזבו את המקום בבואנו.
למעלה במצפה ניכרה תכונה. ליד סוכת "השלום" שעדיין עומדת מאמש, מביטים עלינו חיילת ומאבטחת. אחרי כמה דקות מגיע רכב "אזרחי" מגויס, שברור מי הם יושביו. לכאורה לשאול לשלומנו.
הכול בסדר? שאלו. כן. ענינו. מטיילים פה? כן. ענינו .זה היה אחד מהם. אבל חברו לא הסתפק בתשאול הקצרצר ומגיע אלינו כשישבנו כבר ברכב.
אפשר לקבל את התעודות שלכם? ומציג תעודת איש בטחון. שאלתי: לשם מה על כביש ראשי באמצע היום לבקש מאנשים תעודות? "גברת זה ויכוח מיותר חבל להתווכח."
בעוד תעודותינו נבדקות הוא משוחח שיחה "חברית" עם מוחמד מאיפה הוא, איך המכונית וכו'. כשמחזיר את התעודות אומר: אל תכנסו לכפרים, מסוכן שם. ממש דואג לשלומנו.
הפוגרום באום פאקרא:
אחרי ביקורנו באום פאקרא, אני לא מצליחה להשתחרר מתיאורי פוגרומים בשירה של ביאליק. החל מאחת בצהרים עד חמש בערב, תוך שהם שרים שירי שמחת תורה, עטו עשרות מתנחבלים מחוות-מעון ומצפה-אביגיל (מאחזים פראיים) על הישוב הקטן הזה, ובאלות, אבנים וגרזנים שברו ונתצו קולטי שמש, מכוניות וזגוגיות. פצעו גם אנשים, ובהם ילד קטן בן ארבע, שמאושפז בטיפול נמרץ ילדים בסורוקה.
צה"ל היה, אבל בעיקר הגן על המתנחלים. לפי מה שנשאר בשטח, היו רימוני גז ושיירים מאש חיה שנורתה שם. רק אחרי כמה שעות הגיעו גם כוחות ששילחו משם את הטרוריסטים. הכול נרגע עם חשכה אבל התושבים הסתובבו בין ההריסות כל בלילה.
והיום באום פאקרא: אנשים מסתובבים הלומים. יש כבר מי שמתקנים ומחליפים את קולטי השמש. מבטו המבוהל של הילד בפינת החדר החשוך אומר הכול.
עיתונאים מכל המערכות כבר מאתמול שם. פגשנו את הגר שיזף מעיתון ה"ארץ" מראיינת. מתנדבים צעירים מעטים מהארץ ומחו"ל מנסים לסייע.
אז למה זה קרה? כי מדינת ישראל מבצעת טיהור אתני. שילכו כולם ליטא וישאירו את כל השטחים להרחבת ההתנחלויות. כבר עכשיו הוקמו באזור שבעה מאחזים פראיים שנראים כך: יחידים גרים באוטובוס שמשופץ למגורים, בונים מכלאה עם צאן, ומתחילים להציק לתושבי המקום עם נשקם וכלביהם.
הממשלה החדשה מגלה את דעותיה ואת פרצופה המכוער. התנהלות אימתנית כזו, בגיבוי שר הבטחון, הרמטכ"ל וחבורתם, עולה מעל המשוער.
מרצ יושבים בממשלה הזאת. איפה הם?