קלנדיה
הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך, חנינו כרגיל בצד הישראלי ועברנו לצד הפלסטיני. בפנים שמחנו לראות שהתורים קצרים ולא חורגים מהסככה. מוכר הבייגלה לא היה במקומו הרגיל בסככה. יצאנו החוצה לראות אם הוא בחוץ ולא מצאנו אותו, אך פגשנו שם קבוצה של האקומנים. בד"כ אנחנו לא פוגשות אותם, כי הם לא מגיעים בימי רביעי. כעת הצוותים עומדים להתחלף, אז הגיע הצוות הישן עם הצוות החדש להדרכה. שמחו לפגוש אותנו ולשמוע גם מאיתנו על ההתנהלות במחסום.
מזג האויר נעים ואנשים בחולצות קצרות. בכל זמן שהותנו התורים לא חרגו מעבר לסככה. 4 עמדות בידוק מתוך ה-5 פתוחות. פגשנו את מכרנו ח'. בשבוע שעבר סיפר שנחבל במעבר במחסום ונפגע ברגלו. כיום מצבו השתפר. הוא לא רוצה לעבור ניתוח, מקבל טיפול תרופתי.
השעה 6 הגיעה והשער ההומניטרי לא נפתח, אך לא היה צורך בכך בשלב זה. כל הנשים והזכאים נכנסו דרך התורים הרגילים ללא בעיה. אחרי 6 נפתחה גם העמדה החמישית. מאוחר יותר הגיע מאבטח והחל להפעיל את השער גם בלי לחכות לחייל מהמת"ק, שהגיע מאוחר יותר.
בסביבות 6:45 הצטרפנו לאחד התורים. אחרי שעברנו את הקרוסלה שבקצה המכלאה התלבטנו כרגיל בתור לאיזו עמדה הכי כדאי להמתין. בחרנו בעמדה 4, אך בהמשך עברנו לעמדה 3 שנראה שהתור לפניה מתקדם מהר יותר. בסופו של דבר יצאנו לאחר הבידוק בעמדה 3 יחד עם האנשים שעמדו אחרינו בתור לעמדה 4...
המעבר לקח כ-15 דקות.