ברטעה-ריחן, טורה-שקד, יעבד-דותן, עאנין

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
צפרירה זמיר, נטע גולן (מדווחת ומצלמת)
25/09/2019
|
אחה"צ

יצאנו היום מוקדם מהרגיל, כי הסענו את מכרינו הוותיקים עלי ואמו המקסימה מבית החולים רמב''ם בחיפה למחסום ברטעה, במסגרת עמותת 'בדרך להחלמה.

13:15 מחסום ברטעה-ריחן

עלי ואמו זוכים במחסום ליחס מיוחד מאנשי האבטחה - הם רשאים לעבור במכונית ישראלית בנתיב המיועד לישראלים. נראה שאפילו כאן מעריכים את גבורתם של השניים, שנלחמים כבר שנים רבות בסרטן, שתקף את עלי בילדותו, ויכולים לו. עלי כבר בן 19 ויש לו רישיון נהיגה ומכונית. אנחנו מורידות את עלי ואמו במגרש החניה במעלה הכביש מהמחסום.

אנחנו ממשיכות למחסום חרמש. המחסום פתוח והתנועה לכיוון באקה אל שרקיה וטולכרם חופשית. התקנת עמודי התאורה החדשים במקום נמשכת. אנחנו פונות לכיוון יעבד והתנחלות מבוא דותן (מכירת הבתים בהתנחלות נמשכת) ועוצרות בדרך בחנות של חברתנו פ'. היא מושיבה אותנו בחצרה המטופחת והפורחת, בחברתה ובחברת אחיינה. אנחנו צופות בילדי בית ספר שחוזרים הביתה, הבנות בשמלות בתלבושת אחידה מפוספסת ושלושה בנים על אופניים. משם אנחנו ממשיכות למחסום יעבד-מבוא דותן. המחסום לא מאויש. לקוביות הבטון, המאטות את התנועה, נוספו שני מגדלונים.

14:00 בדרכנו חזרה אנחנו חולפות על פני דרך צדדית העולה ליעבד, שחסומה כבר שנים בשער ברזל צהוב ועל פני שני שעריםinfo-icon דומים מצידי ''הגשר''. מעבר לשערים חונות מכוניות, שנהגיהן חסכו לעצמם את העיקוף הנדרש כדי להגיע למגרש החנייה של מחסום ברטעה. מגרש החנייה מלא בשעה זו. עדיין לא נראים פועלים חוזרים מעבודתם, אנחנו ממשיכות בדרכנו.

 

14:15 מחסום טורה-שקד

הפתעה: פועל פלסטיני מטאטא בקפדנות את תחום המחסום, אבל רק בתוך הגדרות ''כמובן'', לא ''חלילה'' את הזוהמה שבחוץ.

מכוניות בודדות עוברות בשני הכיוונים. כל מכונית ממתינה דקות מיותרות. למה?
תושב דהר אל מלח עובר למרחב התפר במכוניתו. יש לו שני לולים של תרנגולות ונגריה. הוא מעוניין להעסיק פועל שגר מעבר לגדר ההפרדה ואינו מצליח להשיג עבורו אישור עבודה במרחב התפר. הוא היה רוצה לדעת לפחות מה הסיבה. נתנו לו פתק עם הטלפונים לסילביה.
אדם אחר עובר עם בנו הפעוט. מתלונן שהבודקים צעקו והפחידו את הילד. אח, שעובד בבית החולים הממשלתי בג'נין עובר במדי העבודה שלו. בסככה ממתינים אם ובנה הפעוט (היא עובדת בבית החולים בג'נין והילד לומד בגן סמוך), תלמיד תיכון וסטודנט לאנגלית. כולם תושבי אום ריחן ואנחנו מסיעות אותם לשם. הסטודנט ממש דואג לנו, חושש שנלך לאיבוד ובאנגלית רהוטה מציע עזרה. מסתבר שאנחנו מכירות את האזור די טוב, צופות במחסומים מאז שהסטודנט (בן 21) היה ילד בן 6.

15:00 מחסום עאנין

רק שישה אנשים, טרקטור אחד, חמור ועייר ממתינים למעבר. אנשים אומרים שאין אישורים. החיילים מקדימים ומגיעים ב 15:10, אך הם לא ממהרים לפתוח את שערי המחסום. כשמחליטים לפתוח, נתקלים באיזה קושי בשער האמצעי. בסוף פותחים וקוראים לכולם לעבור. התעורר איזה קושי במעבר הצעיר עם החמור והעייר.

15:30 הצעיר, החמור והעייר עוברים. אנחנו נוסעות הביתה.