דרום הר חברון, חברון, מעבר דורא-אל פוואר
בצומת דורא אל פוואר צה"ל חסם את הכניסה לאל פוואר. לדברי האנשים זה מאמש ולא ברור להם למה. באזור חלקות הירקות, למרות ערמות העפר והגדרות, הם ממשיכים לנסות למכור את מרכולתם. צה"ל מגיע בזמן שאנחנו קונות ירקות. לשאלתי אם מכירים את "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ?" עונה לי החייל שזה ממש לא כך. הם מוכנים שימכרו את גידוליהם רק לא צמוד לכביש כי זה מסוכן ואם יעשו זאת בדרך צדדית רחוק מהציר איש לא יפריע להם.
נסענו לחברון לבקר את אידריס. הנירים שנחרשים עכשיו במטע הזיתים העתיקים שלו נראים נפלא. הוא מבכה עדין את שרפת חלק מהעצים שבגגלה היבול היה קטן הרבה יותר, אבל מודה שהסתבר שלא מתנחלים עשו זאת אלא ילדים פלסטינים. סתם כך לדבריו. דיבר עם הוריהם שבטאו בעיקר אוזלת יד. לאלוהי החיים שם הפתרונים.
אידריס מספר שלפני יומים היה חייל במחסום חסם השוטר שדרש ממנו לפשוט בגדיו ופגע בו מאד. לדבריו כעס וקילל אותו וחייילים אחרים הבינו לרוחו והרגיעו את הרוחות. לדבריו יש הרבה שמכירים את מקרי ההצלה שלו ודרשו מהחייל להתנצל בפניו וכך קרה. אידריס, כמו עיסא עמרו, מנסה להתנהל בגאווה אך ללא אלימות אל מול כוחות הכיבוש.
יותר מרומז על חילוקי דעות בתוכם.
מה שבטוח שהפטנט עתיק היומין מימי הרומאים של הפרד ומשול הצליח גם כאן.