בדרום הר חברון הפלסטינים נעים ברגל ממקום למקום. בכבישי האפרטהייד נעים רק הצבא ומתנחלים
מחסום מיתר שומם וריק מרכבים בצד הפלסטיני. אין אישורי עבודה לפועלים מדרום הר יהודה והם אינם יכולים להגיע לעבודה ולהרוויח כסף למחייתם.
המשכנו בכביש 60 וצפינו במתנחל חמוש בתוך שטח מגודר (בידי המתנחלים), המתנחל עטוף בחרמונית וכלב שמירה לצידו, רועה את צאנו.
התכוונו לצלם אבל נחקרנו וסולקנו על ידי חיילים בג'יפ צבאי. המשכנו בנסיעה.
ליד אשתמוע יש אוטובוס מגורים חדש של מתנחלים.
בכניסה הסגורה לסמוע פגשנו בחור ממשפחת נסראללה, שמקום מושבם בסמוע. לדבריו הצבא סוגר רוב הזמן את הכניסה לסמוע. אם תופסים רכב שמנסה לעבור דרך אחת הפרצות מסמוע לכביש, לוקחים לנהג את מפתחות הרכב ולא מחזירים, הרכב עומד תקוע, עונש.
דיברנו עם פארחן מסימיא. סיפר שהרבה חברה צעירים מסימיא פתחו את החסימה שהצבא סגר
לפני מספר ימים. למרות שהחברה הצעירים הצליחו לעבור לסימיא, המורים לא מגיעים לבית הספר. אין לימודים בתוך בית הספר, רק חלק מהילדים לומדים בזום.
הכניסה לדהריה סגורה, חסימות עד אל פאוור. בצומת אלפוואר-דורא צפינו באנשים הולכים ברגל ועוברים ממקום למקום. זוהי האפשרות היחידה לנוע במרחב דרום הר חברון. רק צבא ומתנחלים נעים בכבישים. כבישי אפרטהייד.
גם בא-תוואני צועדים ברגל.