מחסומי הצפון, טורה: והטבק פורח שוב
06:20 מחסום עאנין
הקדמנו להגיע. בחור ובחורה עלו ברגל מהכפרון הבדואי שלמרגלות המחסום. הבחור הלך לדרכו והבחורה, חייכנית וידידותית, המתינה להסעה. גם חיילי המשטרה הצבאית הקדימו. אך בשעת הפתיחה, 06:30, הם מחכים, למי ולמה? חייל ניגש אלינו ביוזמתו (!) ואומר שהם ממתינים לקצין מת''ק. בלעדיו לא פותחים. אנחנו אומרות שלעיתים קרובות אין נציג מת''ק במחסום והוא עונה שלזה צריכה להיות סיבה מיוחדת.
06:40 פותחים בלי נציג מת''ק. כתריסר אנשים וטרקטור אחד נבדקים ועוברים למרחב התפר. שיחה ממושכת מתנהלת עם אדם מבוגר אחד, שתמיד עובר כאן, בסוף האיש עובר. מסתבר שבפעם הקודמת הוא הגיע אחה"צ למחסום סגור וחזר הביתה דרך מחסום ברטעה. המחשב שבידי החיילים ''לא מדבר'' עם המחשב במחסום ברטעה ולכן אצלם לא רשום שהוא חזר הביתה. וזה מייד מחשיד אותו שנשאר במרחב התפר או בישראל. אולי גילו המבוגר, שמקנה לו זכות מעבר ללא ניירת, סייע לו לעבור.
אדם אחד מתלונן שכבר יותר מחודש פותחים באיחור, ב 07:00 במקום ב 06:30. אומר ש 30 איש ושבע מכוניות ממתינים למעבר למרחב התפר. מכונית אחת עוברת לגדה. צעיר תושב דהר אל מלח מספר שסבתו נפטרה והוא חוזר מסוכת אבלים ביעבד. מכולת האשפה שוב עולה על גדותיה, אך בסמוך לדרך הביטחון ולא לסככת ההמתנה. הטבק פורח מעבר לקוצים שבסביבת המחסום.
נראה שהמחסום לא מאויש. תנועה מעטה בשני הכיוונים. על רקע השלט האדום, האוסר כניסה לשטחי A , נראה שלט פרסומת לבתים בהתנחלות. מספר הטלפון למתעניינים/ות גדול וברור
בדרך חזרה למחסום ברטעה התעכבנו באמריחה, במכולת של ידידתנו פ'. הקפה טעים והשיחה נעימה, למרות מגבלות השפה.
לא ממש התעכבנו במחסום. מעטים מגיעים בשעה זו. אנשים עולים בשרוול הרשת למגרש החנייה בצד מרחב התפר. מעטים ממתינים להסעה. אנחנו מניחות שהם עובדים בחנויות בברטעה. לא מקדימים לפתוח שם.