דרום הר חברון, סוסיא, תרקומיא
נסענו דרך מחסום תרקומיא כי הייתי צריכה למסור למישהו חפצים שחילצתי בעבורו מכלא באר שבע כמה ימים קודם.
אחרי שמסרנו את מה שצריך חלפנו על פני אזור התעשיה של אידנא, לפתע נוכחות גדולה של כוחות הביטחון במשטח הגדול של העמסת סחורות. מסתבר שמישהו הרחיב את השטח המותר לחניית משאיות. כוחותינו באו להרוס.
אחר כך נסענו לסוסיא כדי לראות מקרוב מה כל כך מסכן את המתנחלים במגרש משחקים לילדים. שמחנו לראות שהוא עומד על תילו וממשיך לשמח את הילדים. ראינו שם קבוצה של מתנדבים צעירים ישראלים.
וודחה מספרת שהם גרים שם כשנה, יש תחלופה אבל כל הזמן יש 5-6 שממש כל הזמן אצלם. בטוח שנוכחותם חשובה ועוזרת. משמח שיש גם צעירים שאיכפת להם ממש, ואנחנו לא לבד.
לא יכולתי שלא לצלם את וודחה בחיוכה המואר תמיד ליד הכניסה ל"ביתה". האשה הזאת יכולה ללמד תרבות דיור מהי. בתוך הכלום שיש מצמיחות אצבעותיה "הירוקות" עציצים יפים, עשבי תיבול ,וירקות. תמיד תענוג לשבת ליד ה"בית" שלה. שלא לדבר על הפיתה המיוחדת שאפתה הבוקר ועם שמן זית, זעתר ולאבנה זה תמיד תענוג.
בדרך חזרה: הפירצה בגדר ליד מחסום מיתר עדין לא נחסמה. לאור היום ובפשטות ממשיכים להגיע מחפשי פרנסה שנקראים בלשון כוחותינו שב"חים
, ונעצרים כל הזמן כמסכני בטחון המדינה.ומשוחררים כעבור מספר ימים וחוזר חלילה....