מחסומי הצפון: ברטעה, טייבה רומנה, עאנין

צופות: 
שוש פריד, נטע גולן (מדווחת ומצלמת)
13/02/2019
|
בוקר

05:55 מחסום ברטעה-ריחן, צד מרחב התפרinfo-icon (הגדול במחסומי האזור, משמש גם למעבר סחורות)

מכוניות רבות ממתינות לעובדים. אנשים עולים בשביל המגודר, שאנו מכנות 'שרוולinfo-icon רשת', מהטרמינל למגרש החנייה. זרם העולים דליל, אחדים עוצרים בשרוול לקפה ומאפה במזנון של המתנחל מחרמש. בטרמינל פתוחות ארבע עמדות בידוק, מספיק למספר העוברים בשעה זו. רוב העוברים צעירים, אנחנו מנסות לברר איפה עובדים. יש העובדים בברטעה ואחרים בבניין העיר חריש. איננו יודעות מה הקריטריונים למתן היתר מעבר במחסום ברטעה לעובדי חריש הקרובה. היו פעמים שרבים, החוזרים דרך ברטעה אחה''צ, התלוננו שנאלצים לעבור בבוקר במחסומים מרוחקים.

 

06:30 מחסום עאנין (מחסום חקלאי, לפי שמו מסתבר שהוא מאפשר לחקלאי הכפר לשמור על קשר עם הזיתים שלהם אבל רק פעמיים בשבוע)

רכבי המשטרה הצבאית (המתפעלת את המחסום) והמת''ק (מנהלת תאום וקישור, המנפיקה את אישורי המעבר) מגיעים מייד אחרינו. השער לכיוון מרחב התפר פתוח והחיילים פותחים את שני השערים הנוספים. החקלאים, שגדר ההפרדה נתקה את כרמי הזיתים שלהם מכפרם, ממתינים ליד השער האמצעי. האנשים ניגשים בחמישיות לסככה קטנה. ראשון עובר ב 06:40. הבידוק מהיר ונראה שמתנהל הבוקר בניחותא. עוברים כשלושים איש, אישה אחת ושני טרקטורים. אחד העוברים, שבנו נעצר לפני שבועות אחדים כשב''ח (שוהה בלתי חוקי בישראל) מספר שבנו שהה שלושה ימים במעצר ושוחרר. כעת הבן עובד בג'נין ושכרו כ 80-100 ש''ח ליום. מעט מאוד.

זריחת השמש מעל מחסום עאנין יפהפייה. השלט הצהוב על שער המחסום מחוק לגמרי (תמונה). את שעות הפתיחה והסגירה צריך לדעת או לנחש.

 

07:05 מחסום טייבה-רומנה (מחסום חקלאי כנ"ל)

החיילים, שנוסעים ממחסום עאנין למחסום טייבה רומנה דרך כביש המערכת שמלווה את גדר ההפרדהinfo-icon, מקדימים אותנו, הנוסעות דרך סמטאות אום אל פחם.. עוברים כאן הבוקר כעשרים איש, אישה אחת ושלושה טרקטורים. המעבר מהיר והחיילים ממשיכים בהתנהלות נינוחה, כפי שנהגו במחסום עאנין. התנהגות החיילים אינה יכולה לשנות את העובדה שגדר ההפרדה חוצצת כאן, כמו בעשרות מקומות אחרים, בין בתי חקלאים לבין אדמתם. כאן, כמו בעאנין, שערי המחסום נפתחים רק פעמיים בשבוע, לזמן קצר (10-20 דקות) בבוקר ואחרי הצהריים.

07:15 אנחנו עוזבות, רואות את הטרקטורים פונים לכרמי הזיתים שלמרגלות אום אל פחם.