דרום הר חברון, מעבר דורא-אל פוואר, סנסנה (מעבר מיתר)

יום ראשון, מחסום מיתר, עמוס כרגיל... המשטרה נוכחת מאוד, לא נותנת לחנות לאורך הכביש וגוררים מכוניות.

הגיע לידיעתנו מידע מקבלן מדהרייה, שמספר שבכניסה לאשכולות, מצמידים מאבטח עם נשק, לכל קבוצה של פועלים בתוך היישוב.

הגענו לחורסה, לתאופיק. המחסומים שליד ביתו, כבר סגורים קבוע, במרחק כ-100 מטר אחד מהשני, כשהפילבוקס באמצע, וגם מבנה שמשמש את המשפחה, לאירועים מיוחדים. כדי להגיע למבנה שלהם, הם מודיעים על כל אירוע. בדר"כ כבר לא עושים להם בעיות. פעם המחסומים היו פתוחים ואיפשרו לנסוע מחורסה לכפרים הסמוכים. כיום, חייבים לעשות עיקוף...על הבטונדות ועל הגדרות תלויים כמה דגלי ישראל, ממש מול החנויות ועיני התושבים... חיילים עושים מידי פעם סיורים ברחוב, אבל כבר לא נכנסים לבתים. בסה"כ, תאופיק מדבר על תקופה רגועה.

בדרך לאל פוואר, עברנו ליד בסיס כיבוי והצלה של דרום הר חברון, איפוא שגרים מתנחלים, כפי שדיווחנו בעבר, וראינו יסודות חדשים, הכנה לתוספת קרוונים.

הגענו לאל פוואר, המחסום היה פתוח, שוחחנו עם אנשים במכולת בכניסה לעיירה, הם די מיואשים, המחסומים נסגרים בצורה שרירותית, מקשה על החיים יותר ויותר...והם לא רואים פתרון לסכסוך...