פרעות בח'רבת טיראן ותקיפה רועים ליד שוויכה

ח'רבת טיראן אינה מסומנת במפות אבל מצאנו אותה על הגבעות שממערב לצומת שימעה (במפגש כביש 60 וכביש 317), מדרום לחוות יהודה של המתנחל אלישיב נחום והיישוב הפלסטיני שוויכה. מצאנו נקודת ציון רק במפה של אפליקציית השבילים עמוד ענן.  הקשר עם תושבי ח'רבת טיראן נוצר  במשמרת קודמת של מיכל וסמדר בח'רבת רהווה, כאשר מוחמד בירר איתם פרטים על חי'רבת טיראן, ויצר קשר עם האחים רפיק ותאופיק שגרים שם עם משפחותיהם. מוחמד תיאם ביקור עם תאופיק ורפיק, וגם עם הפעילום ששוהים עכשיו בא-תוואני.
ידענו על הבעיות בחרבת טיראן מפעילים בא-תוואני, ומ- כתבה של גדעון לוי.

הדרך לח'רבת טיראן רצופה מכשולים. לפני צומת שימעה יורדים מערבה לדרך עפר (כמובן לא מסומנת) ואז מתחיל מאבק עם החסימות. על חלק מהן הג'יפ הצליח להתגבר אבל לא על הבולדרים הגדולים. כדי לעקוף אותם נכנסנו לפעמים לעומק השטח, דרך שטחים סלעיים ומדרגות עפר תלולות. ממש "טיול ג'יפים". החסימות ושיבוש דרכי העפר בעומק השטח נעשים בהתמדה ובשיטתיות על ידי כוחות הביטחון.
כשהתקרבנו לח'ירבת טיראן, הסתבר כי גם תושביה חוסמים, והפעם את הגשרון הצר מעל נחל חברון, המוביל למתחם המגורים שלהם. זאת מפחד מפני מתנחלים מחוות יהודה. מספר נערים ירדו לסייע בהזזת סלע ענקי שחסם את הגשרון, ובסופו של דבר הצלחנו לעבור אותו בתימרון לא פשוט. הח'רבה שוכנת במעלה גבעה, ממול לחוות יהודה (השוכנת בראש גבעה גבוהה יותר). יש כאן מספר אהלי מגורים של המשפחות, דיר כבשים, גינה קטנה עם עצי פרי,  לוחות סולריים שהתקינה חברת קומט-מיי ומיכלית מים. בחצר של דיר הכבשים הסתובבו  כבשים ותרנגולות יחדיו בשלום ובשלווה. מראה יפה, פסטורלי, שהיה יכול להיות בסיס לתיירות של חיי קהילות מקומיות.
פגשנו במקום שלושה פעילי שלום צעירים כבני 20 שבאו לכאן אתמול מא-תוואני - הלל מירושלים, ג'רלד מניו-יורק ורבקה מפריס, שמתגוררת עכשיו בתל אביב.

שתי משפחות מתגוררות עכשיו בח'רבת טיראן, של האחים רפיק ותאופיק. הם סיפרו שבבוקר אחת השבתות בחודש נובמבר הגיעו אליהם המתנחלים אלישיב מחוות יהודה וינון מחוות מיתרים. מצוידים באקדח ורובה ארוך הם תפסו את האחים ואת הילדים שהיו איתם במרעה,  ואיימו כשהם מצמידים את הנשק לראשיהם שעליהם לעזוב תוך יממה. זוהי תבנית האיומים שכבר הופעלה על ידי מתנחלי החוות הפראיות במסאפר יטא, ובמספר מקרים הצליחה: מקאתם אל-סאלם, ואדי ראדים, זנותא, שיעב אל-בטם.

אחר הצהריים הופיעו שוב מתנחלים מחוות יהודה, לבדוק את ביצוע פקודת הפינוי ושוב לאיים. למחרת בערב ירד אלישיב עם עוד שישה מתנחלים מחוות יהודה, רעולי פנים וחלקם במדי ב'. כשנוכחו שהתושבים לא התפנו החלו להתפרע. בני המשפחות נסגרו בתוך אחד האהלים והפורעים איימו עליהם במקלות עבים שדחפו דרך הפתח הסגור של האוהל. היתה מהומה. צעקות. בכי של הילדים. פחד! הפורעים שברו מכונית, טנדר וטרקטור, רוקנו את מכלית המים (איזו אטימות לב. עדיין אין מים בבורות).  קרעו את שקי האוכל של הכבשים וזרעו הרס בכל המתחם. עד עכשיו, כשבועיים לאחר הביקור האלים, עדיין ניכרים סימני ההרס מסביב: חלונות מנופצים של הרכבים, שעדיין תקועים. הכי שובר לב לראות  פחד בעיני הילדים.
הוגשו תלונות בתחנת המשטרה בקריית ארבע (בשכונת האבות, ליד ביתו של השר בן גביר). חיכו שש שעות מהגשת התלונה. ועדיין לא שמעו דבר מהמשטרה. מאז, הם עצמם חסמו את דרכי העפר העולות למתחם  שלהם, על מנת להקשות על הפורעים. הפחד והחשש לא עוזבים. במשך היום, מדי פעם אלישיב וחבר מרעיו מסתובבים סביבם עם ג'יפ, מצלמים ומרימים רחפן. כשהמתנחלים מבחינים בפעילי שלום בשטח, כמו עכשיו, הם לא נכנסים. בגלל זה האחים מתחננים שפעילי שלום יבואו לשהות איתם.

הצענו להם שישתמשו בדחלילים שלהם, שנראים מרחוק כמו אנשים במכנסי ג'ינס, חולצות משובצות וכובעי בוקרים – ויסתובבו איתם מדי פעם להרתיע את הפורעים.. אם זה עובד על ציפורים, למה שלא יעבוד על מתנחלים..

לדברי רפיק המשפחה המקורית שלהם היא מאזור יער יתיר ועברה לכאן (או גורשה) עם קום המדינה. בתחילה גרו קרוב יותר לאשתמוע  ולפני 30 שנים זזו לכאן. רפיק ותאופיק נולדו כאן. עד שקמה חוות יהודה, לפני כשנתיים, לא היו בעיות. עד חודש יוני האחרון, חרשו בשדות ורעו את הכבשים בשטחים שלהם, על הגבעות לכיוון חוות יהודה ואשתמוע. אבל מאז זה כבר לא אפשרי. אלישיב מאיים. המתנחלים יורדים בעקבותיהם לשדות עם אופנועים וטרקטורונים. מעלים רחפן מעליהם בדרך למרעה כדי להבהיל ולפזר את הכבשים. לכן הם רועים רק לכיוון השני. רפיק ותאופיק אומרים שאין להם לאן ללכת. אין להם משפחות בסמוע או במקומות אחרים. כאן הם נולדו, וכאן ישארו.

הדרך חזרה: הניסיון הראשון לחזור ולעבור את הגשרון מעל נחל חברון לא צלח. הגשר צר מדי והכניסה אליו היא בסיבוב. ניסינו לצלוח את הנחל, אבל בגלל השוליים הבוציים, הג'יפ שקע ונתקע בנחל. ניסינו לדחוף .. לא עזר. לבסוף תאופיק גרר את הג'יפ לאחור עם הטרקטור, הוספנו קצת סלעים לחיזוק הסיבוב לגישרון ועברנו. בשבילם אלה החיים.

לסיכום, כולם חוסמים את כולם! כוחות הביטחון והמתנחלים חוסמים כדי לחזק את השליטה, לדכא התנגדות ובסופו של דבר לאלץ אותם לנטוש. המקומיים חוסמים כדי לדחוק את המתנחלים והצבא ממקום מגוריהם. ולאן כל זה מוביל?

תקיפת רועים ליד שוויכה -- דיווח טלפוני למוחמד
פארס מזנותא, כבן 60, עבר להתגורר ליד שוויכה לאחר שהכפר זנותא ננטש עקב אלימות מתנחלי חוות מיתרים. בשבת בבוקר הוא רעה את הכבשים יחד עם בנו. פתאום הגיעו שני מתנחלים במדי ב' (מתחזים ככל הנראה), אזקו את פארס ואת בנו וכיסו את עיניהם. צעקות, מכות. הוא לא הבין מה הם רוצים. לבסוף לקחו את הבן כשהוא אזוק ומכוסה עיניים, לכניסה להתנחלות שימעה. משם הוא הועבר לבסיס צבאי כלשהו. הוא לא יודע היכן.  הוא ספג מכות והשפלות, עד שבערב הותר מאזיקיו ושוחרר על כביש 60, איפשהו צפונה לשימעה. דין צדק?

פארס וגם אנחנו תוהים, האם יש כתובת עם סמכות להתקשרות מהירה כשדברים כאלו קורים.