א-תוואני - בניית כביש לכרמיל

 נסענו לתוואני כי נאסר אדרא סיפר למוחמד על מניעת סלילת דרך הכרחית ע"י כוחות הביטחון. 

שמחנו לפגוש שם את אנשי קבוצת הכפרים, אהוד, אראלה יאיר וחברה נוספת ששכחתי לשאול  לשמה.

נאסר מספר על קטע דרך לכרמיל  שהם מנסים לסלול בידיהם כי היא מלאה מהמורות ורובה כבר במצב שלא ניתן לנסוע בלי להרוס מכוניות או לשבור עצמות וקרביים. 

נשארו  1.5 ק"מ  והם סוללים אותה בידיהם עם אריחים דמויי אקרשטיין כי אסור להם לבוא עם מכונות הנדסיות, המזפתות וכו' כפי שעושים בדרכים של ההתנחלויות.

יושבים מתנדבים על האדמה ולאט לאט מרצפים דרך שתהיה ראויה למעבר חסרי זכויות, בני אדם שאינם יהודים.

אז 3 ימים קודם בואנו הגיעו אנשי המת"ק וביקשו מהם להפסיק את העבודה.

מבינים את צרכיכם, הם אומרים לנאסר, אתם צודקים, אבל צריכים לקבל אישור מהממונה שמעלינו, סלים שמו.

התנהגו יפה, הוא אומר. לא הרסו לנו, אבל נדרשנו להפסיק  עד שסלים יאשר, אם יאשר.

תסלחו לי, הוא אומר. כאילו עומד לנבל  את פיו "זה בגלל הכיבוש". לכל ההתנחלויות סוללים מיד דרכים. למה לנו  לא?

אומרים לי כולם שצריך להפסיק לשאול למה כדי שלא אקבל תשובות טפשיות על השאלה "הטיפשית שלי."

זהו. הם תיכננו הפגנה ביום ו'.

מקווה שלא עשוה ביום השרבי הנורא שהיה אתמול, אבל אנחנו נהיה בקשר איתם וננסה לסייע להם במאבקם.

כרוניקה של רוע המתחזה למהלך של שמירה על חוק וסדר.