גדר ההפרדה, מרחב התפר והחקלאות הפלסטינית | מחסוםווטש
מעבר אורנית - מהבית לשטח החקלאי

גדר ההפרדה, מרחב התפר והחקלאות הפלסטינית

מכשול ההפרדה והאדמות החקלאיות שנלכדו מעבר לגדר /

בהתבסס על דוחות וסיכומים תקופתיים של מחסוםWatch

 

חוסר הנגישות לאדמות לא מאפשרת עבודה חקלאית כנדרש

לאחר האינתיפאדה השנייה הוחלט להפריד בין הגדה המערבית לבין ישראל על-ידי מכשול ההפרדה – "הגדר". במקומות רבים לא תוכנן תוואי הגדר על הקו הירוק, כדי שההתנחלויות שנבנו קרוב לגבול יישארו בצד המערבי של הגדר. בתחילת חודש אוקטובר 2003 הכריז אלוף פיקוד המרכז על השטח שבין  גדר ההפרדה לבין הקו הירוק כעל שטח צבאי סגורinfo-icon, ללא הגבלת זמן. כיום, כלואים  כ-12% משטח הגדה המערבית במובלעות שבין הגדר לקו הירוק – אלו השטחים המכונים מרחב התפר. גם באזורים הסמוכים להתנחלויות בעומק הגדה, נבנו גדרות המנתקות חלקות אדמה חקלאיות מבעליהן - כ-8% נוספים משטח הגדה.

בתוך מרחבֵי התפר יש 29 התנחלויות, מאחזים ואזורי תעשייה, וכלואים בו 12 כפרים פלסטינים.  חייהם של 200,000 פלסטינים מושפעים מחסימת הגישה לאדמתם! 

החל מ-2003, מנהיג הצבא הישראלי משטר היתרים דרקוני בשטחים אלה: הצבא הכריז עליהם כעל אזורים סגורים לפלסטינים, והמשמעות המעשית היא שכל פלסטיני המתגורר בהם או מעוניין להיכנס אליהם, נדרש לקבל מראש היתר צבאי לשם כך. משטר היתרים זה חל אך ורק על פלסטינים. עבור ישראלים אזור זה הוא חלק ממדינת ישראל, והם נעים בו בחופשיות לישראל וממנה ללא מחסום או מעצור כלשהו, וכן חלים עליהם (ועל כל ההתנחלויות באשר הן) חוקי מדינת ישראל. גם תיירים מכל מדינה בעולם אינם נדרשים להיתר על מנת להיכנס לשטחי מרחב התפרinfo-icon ולשהות בהם.

 

מרחב התפר - הצינוק של החקלאים הפלסטינים
מרחב התפר - הצינוק של החקלאים הפלסטינים

משטר ההיתרים

אישורי כניסה למרחב התפר אינם ניתנים בקלות ולא לכל דורש. לא לאלה הגרים בו, ולא לאלה הגרים מחוצה לואך אדמותיהם בתוכוישנם כ-15 סוגי היתרים, הנה כמה מסוגי ההיתרים הנדרשים

  • חקלאי במרחב התפר
  • תושב קבוע במרחב התפר, כלומר- רשאי ללון בביתו 
  • תעסוקה במרחב התפר
  • צרכים אישיים במרחב התפר
  • חינוך במרחב התפר   
  • עובד ארגונים בינלאומיים במרחב התפר

ועוד ועוד. בעל אישור מסוג אחד אינו ראשי להיכנס למרחב התפרinfo-icon בהיתר מסוג אחר. 

המנגנון הבירוקרטי הסבוך הזה, שבא כביכול במטרה להסדיר את הגישה לאדמות הכלואות במרחב התפר, גורם בפועל לירידה דרסטית בהיקף עיבודן של הקרקעות החקלאיות ומסב פגיעה כלכלית קשה לחקלאים ולבעלי העסקים במקום. התוצאה היא נזק בלתי הפיך למנהגים ולמרקם חיים שהתקיימו באזור במשך דורות.

 

*   על השגת אישורי מעבר ועל הקושי לנוע בין חלקי הגדה או מן הגדה לישראל ראו את הסיכום של צוות מחסוםWatch - "מורה נבוכים לרועה בשדות מרחבי התפר", 2017             

*   על עבודת צוות מחסוםWatch מול הביורוקרטיה של הכיבוש, ראו:  הבירוקרטיה של הכיבוש

פלסטינים וחיילים עוברים לדרך המחסום החקלאי לכוון המת"ק
פלסטינים וחיילים שבים מהמחסום החקלאי לכוון הכפר

האם אפשר לקיים חקלאות טובה באדמה הפלסטינית שמכשול ההפרדה ניתק מבעליה?

מי זכאי להיתר "חקלאי במרחב התפר"? 

כל מי שיש בבעלותו אדמה הנמצאת בתוך מרחב התפרinfo-icon, בעוד הוא גר מחוץ למרחב זה זקוק, כאמור, להיתר מיוחד כדי להגיע לאדמתו, שאותו הוא אמור להוציא במת"ק. ומי זכאי לקבל היתר?  רק בעלי האדמה, אלה שהאדמה רשומה על שמם בספרי מרשם הקרקעות. לאחרונה חל שינוי, ויורשים בעלי צווי ירושה לא הוכרו כבעלי האדמה ונאלצו לעבור תהליך מסובך ויקר מאוד של רישום האדמה על שמם במרשם הקרקעות.האישור גם אינו ניתן לבני המשפחה כולה. ואם בעלי הקרקע הם הם זוג בני שבעים ויותר, ואין להם כבר כוח לעבוד בשדה או בזיתים או בחממות? בכל זאת רק הם יקבלו היתר!!! גם אם יש להם בנים צעירים וחרוצים - הבנים לא יקבלו היתר.

הנתונים הרשמיים מורים כי מספר הבקשות לאישורים הולך ופוחת. על פי נתונים רשמיים שהגיעו לידי הארגון הישראלי "המוקד להגנת הפרט", שיעור האישור של היתרים לבעלי אדמות צנח מ־76% מהבקשות ב־2014 ל־28% ב־2018 (עד 25 בנובמבר). בתקופה ההיא ירד שיעור ההיתרים שניתנו לפועלים בתחום החקלאות מ־70% ל־50% מתוך כלל הבקשות.

זו גישה לאדמות חקלאיות של הכפר בית אמין
זו הגישה לאדמות החקלאיות של הכפר בית אמין. כאן מותר לעבד את האדמה פעמיים בשנה
צילום: 
ויוי קונפורטי

איך מקשים על החקלאים הפלסטיניים שקיבלו אישורים לעבד את אדמתם?

עקרונית, מכירה מדינת ישראל בזכותם של חקלאים פלסטינים על אדמתם הנמצאת במרחב התפר ומעבר לגדרות. המערכת הצבאית התחייבה בבג"ץ, בכל עתירה של הכפרים הפלסטיניים, לא לפגוע באופן "לא מידתי" בפרנסת החקלאים ולאפשר להם להגיע לאדמתם כדי לעבדה וליהנות מיבולה. אך באופן מעשי היא גם החליטה ללא התחשבות בחקלאים עצמם, אילו גידולים יוכלו הפלסטינים לגדל בכל אזור, מהי העבודה החקלאית הנחוצה לשם כך ובאיזו תכיפות. כך, במקום שבעל האדמה ומשפחתו יוכלו לעבוד ולבלות במטעיהם כראות עיניהם, עליהם לקבל אישור מיוחד - שלקבלתו נדרשת עמידה באין ספור תנאים - ולעבור במחסומים שייפתחו בשבילם לפרקי זמן קצרים, מדי יום או רק ימים מעטים בשנה. 

ל-12,000 חקלאים בעלי זכויות תוכננו במכשול ההפרדה ובגדרות האחרות 67 שערים (מחסומים) חקלאיים: 19 מתוכם הם מחסומים יומיים שהחיילים פותחים פעמיים או שלוש פעמים ביום לזמן קצר, 7 נפתחים רק פעם או פעמיים בשבוע, 12 מהם הם מחסומים עונתיים, ו-29 השערים הנותרים אינם נפתחים כלל!

מר נידאל עאמר, ראש מועצת מסחה מספר על המצוקה שבה נתונים תושבי הכפרים שאדמותיהם נמצאות מעבר לגדר, במרחב התפר.

עונת המסיק והמחסומים העונתיים

ענף הזית הוא "חקלאות הצומוד" של הפלסטינים, היחיד שאינו דורש עיבוד רציף אשר נאסר עליהם מכוח תקנות המינהל האזרחי והצבא. בנוסף לפגיעה הקשה בפרנסה, אם המטעים לא יעובדו ויימסקו הם יופקעו כרכוש המדינה, ויעברו לידי ההתנחלויות הסמוכות. באזורים רבים של הגדה המערבית, המחייה המבוססת על זיתים נפגעת גם בשל מתנחלים העוקרים ומשחיתים עצי זית ומפחידים ומכים חקלאים פלסטינים בשנים האחרונות ניכרה עלייה במתקפות מתנחלים: גדיעת ושריפת עצי זית, אלימות נגד החקלאים והמוסקים, גניבת היבול או השחתתו. עלייה דרמטית של אלימות מתנחלים חלה השנה (2019) עם תחילת המסיק במחצית אוקטובר –  שריפת עצי זית ויבול, ותקיפת חקלאים פלסטינים ומתנדבים שהגיעו לסייע תועדו בידי מתנדבות מחסוםווטש ואנשי קואליציית המסיק בבורין, בסאוויהבחברון,  בכפר יתמא ובחווארה

השערים (המחסומים) העונתיים אמורים להיפתח בעונת מסיק הזיתים – בין אוקטובר לדצמבר – מדי יום, לתקופות של 10 ימים עד 8 שבועות פעמים אחדות ביום, ולתקופה של שבועיים-שלושה בחורף החקלאים  אמורים לקבל מהצבא רשימה של תאריכים ושעות  שבהם יוכלו לעבור במחסום הרשום באישור שניתן להם. 

אולם למעשה, לכל כפר מוקצים בחורף רק 3-2 ימים לטיפול במטעים, ולפעמים גם זה נמנע מהם.  במהלך השנים חלה הרעה ממשית בתנאים המאפשרים את המסיק: השערים העונתיים נפתחים בכל כפר רק לתקופות קצרות ולא למשך כמה שבועות, והתאריכים נקבעים ללא התחשבות בצורכי החקלאים. 

כך גם הפכה עונת מסיק הזיתים, שהייתה בעבר חגיגה של מפגשים משפחתיים, למשימה שקשה לעמוד בה גם בשל המחסור בידיים עובדות, אף שבכל שנה מתגייסים לעזרת החקלאים הפלסטינים ארגוני זכויות אדם ובודדים – ישראלים וזרים המורשים להגיע למרחב התפר.

מסיק בגדה
צילום: 
ורדית גולדנר
שריפת מטע זיתים בבורין בידי מתנחלים
צילום: 
מוניר

פקודות קבע חדשות לכניסה למרחב התפר 2019 (מבוסס על הירחון ההומניטרי, אוקטובר 2019)

לקראת עונת המסיק ב-2019 פרסם הצבא הישראלי קובץ חדש של פקודות קבע הנוגעות למשטר ההיתרים לפלסטינים המבקשים לעבור את גדר ההפרדהinfo-icon. לנהלים ולהנחיות אלה שתי השלכות מרכזיות, במיוחד עבור חקלאים פלסטינים:

הגבלת תכלית הגישה לאדמות: בעוד הפקודות הקודמות קבעו כי תכליתם של ההיתרים החקלאיים היא "שמירת הזיקה לאדמה", התקנות החדשות קובעות כי תכליתם "לאפשר עיבוד האדמה החקלאית, על פי הצורך החקלאי הנגזר מגודל הקרקע ומסוג הגידול, תוך שימור הזיקה לאדמות אלה" לפיכך פלסטינים בעלי אדמות ובני משפחותיהם לא יוכלו לבקר באדמותיהם הם לצורכי בילוי או כל תכלית אחרת מלבד עיבוד חקלאי.

קביעת מכסת כניסות אפילו למי שקיבלו היתרים: בפעם הראשונה נוקבים הנהלים החדשים ב"מספר כניסות שנתי" הפקודות הקודמות קבעו כי גישתם של בעלי היתרים לאדמתם כפופה רק למועדי הפתיחה של השערים החקלאיים הרלבנטיים. כניסת חקלאים למטעי זיתים, למשל, קצובה ל־40 יום בשנה.

אין מנוס מהמסקנה שהמינהל האזרחי סימן לעצמו מטרה ואף מצליח להשיגה – להרחיק חקלאים פלסטינים מאדמותיהם שמעבר לגדר ולהקשות על עיבוד אדמותיהם בצורות שונות. ומה התוצאה? אחרי שלוש שנים  אם לא יעבדו את האדמה, היא תהפוך לאדמת מדינה.

מחסום חקלאי סגור
צילום: 
אנתייה שדה