בית איבא, ג'ית, יום ב' 23.6.08, בוקר

\

9.30 צומת ג'ית לא מאויש.

9.40 בית איבא

אין מכוניות בכניסה לשכם ומעט מכוניות ביציאה.

אנו עומדות במקום הקבוע שלנו מחוץ למחסום בשטח הריק ליד הפניה לקוצין כדי שנוכל להשקיף על היציאה.כאמור מעט מאד תנועה ולמרות שיש כלבנית כנראה בגלל החום הכבד היא אינה מתפקדת.

מפקד המחסום מתקרב אלינו ודורש מאיתנו לזוז מהמקום כי הוא סטרילי ושיך לשטח המחסום שלו.לדברינו שאנו עומדות שם תמיד וזה לא הפריע לאף אחד עד היום ובנוסף לכך זכותנו לעמוד שם וכו וכו הוא מגיב באיום שאם לא נזוז מיד הוא יזעיק משטרה , שלפנו את המכתב של היועץ המשפטי אך זה לא הרשים אותו

ומכיון שהוא לא הרשים אותנו נשארנו עומדות שם קצת יותר ממה שהתכונו ואז עברנו לאזור בדיקת הולכי הרגל בידיעה שגם שם צפוי לנו ויכוח.

היו מעט הולכי רגל לשני הכיוונים . 3 מעוכבים במכלאה שכמובן לא ניתן לנו לדבר איתם.יותר מאוחר יתברר ששנים "זולגים" שנתפסו והשלישי נהג מונית. עמדנו בצד בתוך שטח המחסום וצפינו על הנעשה.

אשה מכוסה ברעלה נבדקה בתא הבידוק ע"י חילת, המפקד בדק תכולה של ארנקי יד של נשים הנכנסות לשכם ולשם כך דרש שנזוז מהמקום בו עמדנו ושוב דרש שנעזוב את המחסום,

לא הסכמנו לעזוב את המקום וחיכינו למשטרה שלדבריו הוזמנה. הוא נסה לטרטר אותנו ממקום למקום ודוח כל הזמן בטלפון הסלולרי שלו למישהוא אנונימי על כל תנועה שלנו שמפריעה ומסכנת אותו ואת חיליו.

ת. המת"ק שהגיע ממחסום הרכבים הציע לנו לא להתעסק איתו. אלה חילים סדירים שנמצאים במחסום זמן קצר ועדין לא יודעים את כל הנוהלים.....חיכינו יותר מחצי שעה וכשהמשטרה לא הגיעה  החלטנו ללכת. כאשר החלנו ללכת הקצין רץ אחרינו ודרש שנחכה. לא הסכמנו והראינו לו שוב את המסמך שמאשר את נוכיחותנו במקום וכאשר דרש שנתן לו את הפרטים שלנו אני ,בבטחון רב, שהתברר אח"כ כמוטעה סרבתי כי חשבתי שחיל אינו יכול לקחת פרטים או לעכב אזרח. בשביל להוכיח שהוא צודק הוא הראה לנו את המסמך משנת 2004 שכתוב בכתב יד על ניר של "כחול לבן" אבל עם חותמת משטרה שמרשה לחילים לסלק אותנו מהמחסומים או להזעיק משטרה.מסמך זה לא הרשים אותנו (המסמך נשאר בידינו ואסנת תנסה להעביר אותו)

10.30 עזבנו ובפרידה השארתי לו כרטיס ביקור של מחסום ווטש.(די טיפשי מצידי)

                                   אפילוג

בצהרים התקשר אל מיקי פישר גבר שביקש לדעת את שמות הנשים ממחסום ווטש שהיו הבוקר בבית איבא. לשאלתה מי הוא ענה שהוא מכחול לבן וברצונו להגיש תלונה נגדינו במשטרה. מיקי סרבה לתת לו את הפרטים .

עוד דוגמא לסימביוזה בין הצבא וכחול לבן/מתנחלים.

אנחנו יכולות לעמוד בטרטורים ובשרירותיות אך לפלסטינים שעוברים זאת יום יום הדבר פשוט בלתי נסבל.