א-ראם, ענאתא, קלנדיה, יום ה' 3.4.08, בוקר

שתפו:
Twitter FB Whatsapp Email
Observers: 
חנה ש., מילי מ. (מתרגמת)
03/04/2008
|
Morning
6.30 ענאתא
תנועה כבדה של מכוניות, שני המסלולים שנועדים ליציאה מהשכונה נהפכים לשלושה וארבעה ומכוניות שנכנסות מתעכבות ונצור בלגן רציני. הבדיקה מהירה, אבל כל מכונית נבדקת . איש מקומי מכוון תנועת האוטובוסים, על פי ראש הוועד האדם השה נמצא שם בתפקיד רשמי. הצענו שיעזרו לילדים שמגיעים מן העבר שממול לשער הולכי הרגל, אשר צריכים להתפתל בין המכוניות כדי לעבור דרך השער. נורא מסוכן, חלקם כל כך קטנים שנהגים לא יכולים לראותם.
 

7.30 א-ראם
יותר מכוניות משראינו לאחרונה, אבל משך המעבר הוא דקותיים. מעט מאד הולכי רגל.

7.55 קלנדיה

כשהגענו אל היה אף אדם לפני הקרוסלות החיצוניות, וגם לא באולם ההמתנה. למראה פנינו המופתעות אמר פלסטיני שעמד שם שגם הוא היה מופתע.
משפחות האסירים כמעט עברו כולם והשער החמישי למת"ק נפתח כבר בשעה 8.10.
לשאלתנו נענינו שמכיוון שלא היה שום לחץ פתחו את המת"ק יותר מוקדם. למה, היה פחות לחץ? איש לא יכול היה לענות. הקצין חוסיין (?) אמר שיתפנה אלינו אבל לאחר מחצית השעה הבנו שה"שנייה" נמדדה על פי ISRAEL STANDARD TIME וויתרנו.
החיילת מן המשטרה הצבאית, שיושבת בקופסת הזכוכית, אמרה שהיא לא יכולה לענות על שאלות שלנו (כנראה שהיא באמת לא יכולה).
מפעם לפעם נפתח השרוול החמישי לעוברים רגילים (לא למת"ק) אבל חסרי המזל, שהגיע דקה מאוחר יותר, נאלצו לשוב לאחור מפני שהכניסה היתה למת"ק בלבד.
גם יום "קל" הוא יום קשה.