ענאתא, קלנדיה, יום ה' 27.12.07, בוקר

צופות: 
מילי מ, ואביטל ט. מדווחת
27/12/2007
|
בוקר


6.30 - מחסום ליל /ג'בע : אין מכוניות , אין פקק , אין בדיקות.

6.35 - קלנדיה : תורים ארוכים מול הקרוסלות הנעולות בקפדנות . חיילת המופקדת על ניתוב השערים עומדת בהתעלמות מהעוברים. כשנעלם התור בשרוול , נפתח השער לקבוצה המתפזרת בין התורים השונים .
שיפור השירות וחינוך העם - השרוול החמישי מיועד לתלמידים , מורים וקשישים שגילם מעל ל- 60 . אלא שהשלט האלקטרוני שרץ מעל הפתח מבשר זאת רק בעברית ובאנגלית וזו ההזדמנות ללמד את שתי השפות לממתינים ולממהרים
לעמל יומם. המעבר בשרוול מהיר מאד , אך אין קרוסלה נפרדת ובדרך לשם עוברים בשאול.

ב-6.45 מדדנו 10 דקות המתנה בתור עד שמגיעים לקרוסלה

ב- 7.15 התרוקנה סככת ההמתנה כמעט לחלוטין , עד לקבוצה הבאה..


השירות ההומניטרי
: כשהתור היה בשיאו ניגש אלינו גבר צולע ושאל אם יש מעבר מיוחד לנכים .ענינו שננסה להסדיר את פתיחתו של אותו שער נעול תמיד וניסינו להסב את תשומת ליבה של השולטת בשערים ממבוך הגדרות הפנימיות הופיע סג"מ צעיר מאד , פנינו אליו בעניין המעבר לנכים ונענינו שהחיילת הולכת להסדיר את פתיחתו . כעבור מספר דקות נענינו
שנית שיסודר וכעבור דקות נוספות הוסבר לנו שהחיילת הלכה לשירותים . בזאת הסתיים השירות ההומניטרי - משחזרה החיילת למקומה נסב הצעירון על עקבותיו ושב לו למקום שממנו בא .
והגבר הצולע הצטרף לתור הרגיל , שהלך ופחת . בזמן ההמתנה סיפר לנו על עסקיו בסין ועל ביתו במקום , שם מתארחים לעתים במשותף ישראלים ופלסטינים מגדודי חללי אל-אקצה.

7.25 -
מחסום ליל/ ג'בע לכוון רמאללה :
טור של 22 מכוניות ממתין לבדיקות.

7.45 - ענאתא : אין תלמידים ורק אוטובוס אחד ממתין ריק.
במחסום עצמו ניצבנו על המדרכה הדרומית , השקטה .איש לא עובר שם. בתחילה היה שקט עד שהחלה מהומה קטנה . ביקשו מאיתנו להציג תעודת זהות , כדי לוודא במדויק מי אנחנו . אחר כך התבקשנו להתרחק מעבר לשלט כלשהו,
בטענה שזהו שטח צבאי סגורinfo-icon. ביקשנו לראות צו מתאים , שאיננו כמובן. כנשק יום הדין הודיענו רב סמל כלשהו שימנעו מעבר מן הפלסטינים עד שנלך .בכל הזמן הזה המשיכו המכוניות הרבות לזרום לירושלים , לא היו הולכי רגל, ורק אנחנו 'מפריעות '.