קלנדיה, ביר-נבאללה

קלנדיה, ביר-נבאללה.יום שלישי, ה-25 בספטמבר 2007 משמרת אחה"צ.משקיפות: רוני ה', נורה א', תמר פ' (מדוחת).מחסום קלנדיה:3.45 – שני מסלולי בידוק פעלו, המת"ק והמעבר אליו היו סגורים, כך גם סניף הדואר. חייל מיחידת המעברים השיב לנו שהסיבה היא ערב החג, יידענו אותו שערב החג יחול רק למחרת היום. במוקד ההומניטארי עדי המוקדנית הבטיחה לחזור עם תשובה לסיבת הסגירה ולא קיימה. במחסום הרכבים היו כוחות משולבים של חיילים ומאבטחים אזרחיים, כלבנית אזרחית וכלב ששוטטו על מסלול ההמראה. אמבולנס שהגיע ממזרח ירושלים וחנה במגרש החנייה של האוטובוסים העביר חולה לאחר ניתוח כיס מרה בשיטת גב אל גב לאמבולנס שהגיע מהשטחים והמתין במגרש החנייה הצפוני. מחסום ביר-נבאלה:5.00 – 18 מכוניות בקידמת המחסום. למרות שלא התקיים נוהל בידול, המעבר היה איטי, הנהגים החלו לגלות סימני עצבנות ככל שנקפו הדקות והתקרב זמן סיום הצום. אחד החיילים הוצב כצופה: הוא השקיף דרך כוונת הרובה ששימשה לו למשקפת ודווח לבודקים במחסום מי מהנהגים עקף ולא חיכה לתורו. נהגים אלו זכו לסידרת חינוך שכללה הרצאה, תוכחה וענישה, הם נאלצו להמתין מעבר לזמן בו היו ממתינים אם שמרו על התור. גם אל שני חמורים ורוכביהם התייחסו כאל רכבים לצורך בידוק. ככל שהתקרב מועד שבירת הצום גברו צפירות המכוניות, הנהגים ניסו לזרז החיילים. זרם המכוניות לא הואט, הצפירות עיצבנו את החיילים, גם הנהגים שלא כיבו את אורות המכונית עיצבנו אותם, כך גם מוזיקה חזקה שבקעה מאחד הרכבים. כשנשמע קול המואזין ותור של 10 מכוניות ויותר חיכה לפני המחסום, גם אז החיילים בדקו בדיקה לא בדיקה בניחותא, כשהם שואלים כל נהג "קלוץ- קאשעס". שאלנו את אחד הנהגים מדוע הם שבים הביתה כל כך מאוחר והתשובה היתה שהם עוקבו זמן רב במחסום ג'בע (לא יכולנו להיות בשני המקומות בו-זמנית).לאחר השעה 6.00 נפסקה תנועת המכוניות והמחסום התרוקן.