קלנדיה

צופות: 
תמר פליישמן.
28/09/2015
|
אחה"צ

העובדה שאחמד בעופר הכתה בי לפני שבוע וכעסתי.

כעסתי שזה מכה בי, כעסתי שזה גרם לי להלם, כעסתי שבגלל שזה גרם לי להלם נאלמתי ולא שאלתי עוד, כעסתי כי הערכתי שאני מחוסנת וכעסתי שאני לא.

זכרתי רק שסיפרו שלקחו את אחמד מהמחסום, אבל לא ידעתי למה הוא בכלל הגיע למחסום, כי לאחמד אין בכלל אישור לעבור במחסום וגם אין לו סיכוי לקבל אישור ואני יודעת שאחמד לא מתגרה בגורל ולא ינסה לעבור במחסום אם אין לו אישור.

אז באתי בשביל לשאול, ושאלתי, ואנשים סיפרו מה שהם יודעים.

סיפרו שאחמד קיבל טלפון ושאמרו לו בטלפון לבוא למחסום כי אם הוא לא יבוא יבואו אליו. אז אחמד הלך למחסום ואחר כך הוא טלפן ואמר שלוקחים אותו לעופר.

זהו. מאז כלום.עשרה ימים שלא יודעים, שאין בדל ידיעה ואין מושג.

 

 

הכיכר שממערב למחסום משתפצת בכספי הרשות הפלסטינית.

 

דברים בשם אמרם:

"אי אפשר לדעת כמה זמן זה ייקח ומה יהיה. כי הממשלה שלנו ברמאללה היא ממשלה של גנבים שמכניסים את כל הכסף לכיס שלהם ולא עושים כלום בשביל הבני-האדם. לא כמו אצלכם, בישראל, שאם מישהו למעלה גונב יעצרו אותו. פה, אולי תשעים אחוז מהאנשים פה חושבים ככה."