דרום הר חברון, חברון, מעבר דורא-אל פאוואר

בוקר אופיני לחודש הרמדאן.

 שקט בכבישים. מעט מכוניות ומעט הולכי רגל.

הבלון מעל הבסיס הצופה אל דיר ראזח ואל הדרך לנגוהות ישנו.

בכניסה לאל-פאוור רכב צבאי ,אבל החיילים לא יורדים ולא מעכבים איש. הכל שקט.

חברון

שקטה ושוממת החנויות מוגפות.

בכניסה למתחם מערת המכפלה חייל משמר הגבול (מנומס יש לומר) מזכיר למוחמד שאם הוא מוסלמי הוא לא יכול להישאר שם ועליו לחנות בחוץ. אנחנו מסבירים לו מי אנחנו ומה הוא מסלולנו. מסתבר שהוא לא שמע עלינו ומבקש שאסביר לו קצת.

אז  הסברתי. "אהה, נשים לזכויות אדם" הוא קורא על התג התלוי על צווארי. "יפה".

ן, אני עונה לו, גם אתם צריכים לזכור זאת. "בטח גברת מה את חושבת", הוא עונה לי, "אלה הערכים שגדלנו עליהם,לא?"

בקצה רחוב הסהלה, החובר לרחוב השוהדא, הציבו פילבוקס חדש ומאויש בצד ימין לבאים ממערת המכפלה.

זה הרחוב הקטן שהבטיחו לפתוח  בו את החנויות. הן סגורות כמובן.

חיילי דוכיפת בכל מקום, מפטרלים או יושבים מכיכר גרוס ועד תל רומידא. 

הכל שקט.

נסענו עד שויוח'-סעיר. גם שם הכל פתוח  וניתן להיכנס לחברון גם משם.

בחזרה דרך  כביש 356 ו-317.

הכל שומם ושקט. השיגרה תחזור כנראה אחרי עיד אל פיטר המתחיל ביום חמישי בערב ומסתיים ביום ראשון בלילה.