אל ג'יב (גבעת זאב), קלנדיה

צופות: 
רוני פרלמן ומאיה ליבוביץ( מדווחת)
31/05/2015
|
בוקר

מחסום קלנדיה יעיל מאד לאחרונה. אין תורים משתרכים לא בחמש בבוקר ולא יותר מאוחר. ואנו שם ביום א העמוס, בצד הפלסטיני של המחסום.

הרחבה נקייה יחסית, השרותים פתוחים, כל הקרוסלות מופעלות כבר בחמש בבוקר. כל המעברים מתפקדים ( מעבר 5 נפתח מעט מאוחר יותר אך טרם התקבצות התורים. נפתח למי שאינו נושא תיק).

האחראי מטעם המשטרה הצבאית נמצא במקום מחמש וחצי בבוקר!

כיוון שהכל נע על מי מנוחות אנו מחליטות להגיע למחסום ג'יב שבכניסה לגבעת זאב  מאחורי תחנת הדלק ( אני מציינת המקום כי לתדהמתה של רוני ניהלה דיון עם שני תושבי גבעת זאב שטענו  בלהט שבוודאות אין מחסום בעירם).  זהו מחסום המשמש את העובדים בגבעת זאב.

בפעם האחרונה שהיינו במחסום הזה המצב היה בעייתי ביותר ואנו רוצות לוודא שהעניינים תוקנו, אופטימיות.

אנו מוצאות מחסום כמעט ריק. כל מי שאנו משוחחות עימו מספר שכל השבוע האחרון העניינים נעו ביעילות. חלק מהעוברים מודים לנו על פעילותנו. מייחסים לנו את השיפור. נעים לשמוע.

כוס קפה אצל בעל הוואן ואנו מוכנות לצאת.

החייל הבודק תעודות מעבר נבוך מנוכחותנו, קורא לאחראית ממשמר הגבול. זו מסרבת לתת לנו לצאת. תחזרו לקלנדיה ממנה הגעתם, היא מצהירה. יש לה הנחיות ואיננו יוצאות. לטענה שלחזור לקלנדיה משמעו לעבור בשטח A אין לה מענה. לטענתה היה עלינו לתאם בואנו עם המת"ק כולל הודעה על שמות הבאות ושעות הגעתן. יש ללמוד מכך ולדאוג לתיאום.

לרגעים אחדים נתקע התור בגללנו. אנו עצורות בתוך המבנה שבו החייל. אין יוצא ואין בא והשערים נעולים. בדיעבד אני חשה שאולי טוב שכך קרה. הנה גם אנחנו חשות תחושת הילכדות.

לאחר מחצית השעה לערך שבה חיילת מג"ב שקיבלה הנחיות לשחררינו. הדלתות נפתחות ואנו יוצאות אל החופש.

יום א שקט לפלסטינים, סערה קלה לנו.