א-ראם, קלנדיה

צופות: 
תמר פליישמן.
01/02/2015
|
אחה"צ

לפני הכניסה למחסום רפי השוטר ועוזר על ידו שוטר נוסף ששכחתי איך קוראים לו שיחרו לטרף.

עצרו בחורים, רק בחורים ורק צעירים, לקחו מהם תעודות ורשמו את הפרטים האישיים.

רישום לצורך הפחדה או בשם הצהלי כדי "לייצר תחושת נרדפות"?

או בשביל תוספת שמות למאגר המועדים להיות מוזמנים למשרדי הקפטן?

אולי כדי ליישם את מדיניות הכיבוש האומרת שיש "להחזיק את האוכלוסייה בחוסר ודאות מתמיד"?

או אולי כדי לתפוס את מי שעבר בבוקר בחיפוש אחרי כמה עשרות שקלים לפרנסת משפחתו?

או...?

על אישה צעירה שנעצרה ונלקחה ע"י החיילים בשעה מוקדמת של בוקר כי חשדו בה שהציגה תעודה כחולה מזויפת סיפר מכר שפתח את השיחה ב: "בבוקר היה הרבה בלגאן".

אחר הסביר  שאלו לא חדשות, זה קורה פה כל כך הרבה פעמים.

ואני לא יודעת מה קורה הרבה, חשדות שהתעודה מזויפת, או ניסיונות לעבור בעזרת תעודה מזויפת, ואולי הרבה מעצרים.

 

א-רם, או: ככה נראית ענישה קולקטיבית:

כבר שבוע, אולי יותר משבוע, שהכניסה הראשית לא-רם חסומה.

אין יוצא ואין בא. ענישה קולקטיבית הנחשבת לאסורה על פי החוק הבינלאומי מופעלת על רבבות בני אדם בגלל נערים שמדי ערב זורקים אבנים לעבר רכבים צבאיים שנוסעים על הדרך הראשית - כביש 45 המוביל מקלנדיה אל כביש 60 בואכה צומת אדם.

 

"אנחנו מגיבים להתפרעויות שלהם" אמר זה שעמד בראש החיילים החמושים והממוגנים בעמדה שליד פתחו של בסיס רמה שממוקם קרוב לבתי המגורים של א-רם כמו כדי לתקוע אצבע בעין התושבים.

המפקד גם אמר שהם, החיילים, מגיבים בירי רימוני גז. כי "הפרות הסדר" (מילים שלו) יכולות לזלוג ולפגוע בהתנחלות אדם.

 

בטונדות צבועות ירוק מסמנות את קו האין-עבור.

למעט כלב מכונם אחד נפש חיה אינה מעזה להתקרב אליהן.

 

הדרך החסומה היוצאת מא-רם זרועה בשרידי האבנים והרימונים, אלו לצד אלו, ואין לטעות מי השליך את מה ועל מי.

פרחים כנראה כבר לא יגדלו פה.