קלנדיה
שתפו:
צופות ומדווחות:
נתניה ג. ופיליס ו. (מדווחת)
12/01/2015
|
אחה"צ
חזרנו לקלנדיה. לקח לנו שעה שלמה לצלוח את פקק התנועה בכניסה הדרומית (כנראה שלהבא נצטרך לחנות בצד הירושלמי – רק ערמות הזכוכית ליד המכוניות החונות, המעידות על חלונות שבורים, די מרתיעות). החיילים לא פתחו אתמול את השער הגדול בחומה.
בסככת ההמתנה בכניסה למחסום לא היו הרבה אנשים וגם לא היו רוכלים בכלל. שני מעברים היו פעילים עם תורים של למעלה מ-20 איש בכל אחד (נגמרה חופשת הסמסטר במוסדות ההשכלה ברמאללה והסטודנטים חזרו). אבל, לשם שינוי, שני המעברים פעלו די ביעילות וההמתנה בתורים לא התארכה מעבר לרבע שעה, עשרים דקות. מזל, כי היה קר נורא תחת השמיים הבהירים ללא עננים.
כאשר עזבנו, נתניה טלפנה לשאול לשלומו של מוכר הממתקים. הוא אמר שהוא קצת חולה אבל לא נורא.